קרבן נתנאל על נדרים מז

ועוד דהא רב אשי גופא. עיין בפ"ק דקידושין סי' ל"ה שכתבתי שם לשיטת רש"י דס"ל דרב אשי לא לדחויי קאמר:

שמעינן מהא דחליפיו קני ע"מ להקנות הוא ואי תפיס לא מיתפיס. דאת"ל אי תפיס מיתפיס מה שייך גזרה שמא יאמרו אשה נקנית בחליפין אימא יהיב לה בתורת כסף דהא יכול לקדשה בכל שוה כסף והא בקנין כסף לא גזרינן שוה פרוטה משום פחות משוה פרוטה אבל אי תפיס לא מתפיס א"כ קנין חליפין לאו משום קנין כסף הוא. והוא קנין בפני עצמו כמו שנאמר וזאת לפנים בישראל לקיים כל דבר וגו' שלף איש נעלו. ובזה ודאי יש לגזור אטו חליפין פחות משוה פרוטה. דמ"ש אם הסודר שוה מאה כסף או פחות משוה פרוטה דהא היא לא יכולה לתפוס הסודר. ולקחתי פי' זה מדברי חדושי רשב"א בפ"ק דקדושין ע"ש.

הדר סודרא למריה. לישנא דגמרא נקיט. אבל בהך עובדא דכיפי איכא למימר דהי' קנין אחר ולא בסודר וכ"כ הר"ן ודלא כב"ח סי' רכ"ג ס"ק ד' ע"ש: הדרן עלך השותפין שנדרו. פרק ו