קרבן נתנאל על נדרים יז

בפ' הדר דף ס"ד. גם לקמן (נדרים דף ע"ז) נמי גרס רבינו ור"נ קסבר אין פותחין בחרטה:

מתירין את הנדר במקום שאין מומחה. והגירסא שלפנינו שלשה מתירין את הבכור במקום שאין מומחה ושלשה מתירין את הנדר במקום שאין חכם. וכה"ג גירסת הרמב"ם כפי מה שמפרש הלחם משנה בפ' ו' מהל' שבועות להכי גבי נדרים יחיד רב מובהק מתיר הנדר. ולגבי בכורות סמוך בעינן או נוטל רשות מנשיא שהוא סמוך כמ"ש הרמב"ם בפ"ג מהל' בכורות. אבל גי' רבינו מומחה בנדר כי אפילו גבי בכורות לא צריכין מומחה וכ"כ תוספות שם ד"ה במקום שיש מומחה. וראיתי בט"ז וש"ך סי' ש"ט בי"ד שהעתיקו בשם רבינו שצריך ליטול רשות מהנשיא המוסמך וזהו נקרא מומחה לגבי בכורות וזה ליתא דא"כ גבי נדרים נמי צריך להיות מוסמך דהא בתרוייהו חדא לישנא נקט. ואגב שיטפי' לא דייקי כי המה ראו בב"י שכתב על לשון הטור וכתב הר"ר יונה כו' כ"כ הרא"ש בשמו בפ' כל פסולי המוקדשין. ושם נתבאר כו' ויש עוד טעם אחר דמומחה היינו שנטל רשות מנשיא שבא"י ע"ש הבינו שכל זה מדברי הרא"ש. וליתא אלא שהרב"י כתב מדעתו שיש עוד טעם אחר כמ"ש הרמב"ם בפרק הנזכר: ה"ג

מכלל דאינך כל דהו. וקשה היכי פריך עלה מכלל דאינך כל דהו אימא לא אלא שפחותים מדרב נחמן ומפני קושיא זו נאדו התוס' ולא גרסו כלל כגון מאן אמר רב נחמן כגון אנא עיין בתוס' בכורות דף ל"ז ד"ה ר"י. נראה מלשונם שלא היה הגרסא בהיש ספרים כמו שהוא לפנינו במקום שאין מומחה כגון מאן זולת על דברי ר' יהודה אומר אחד מהם חכם כגון מאן אמר רב נחמן כגון אנא מש"ה שפיר הוקשה להם על גירסת הספרים. אבל לפי גירסת רבינו וכ"ה בש"ס שלפנינו לק"מ דהא ודאי רבי יהודה נמי מודה דיחיד מומחה דהיינו גמיר וסביר מהני להתיר דהא לרב נחמן גמיר וסביר מומחה מקרי א"כ הא דבעי לר' יהודה שלשה ואחד מהם חכם היינו פחות מרב נחמן שהוא גמיר וסביר מש"ה פריך שפיר ואינך כל דהו:

והאידנא אין מומחה שיתיר נדר ביחיד. כ"כ תוספות שם לפסק:

שלשה שיודעין לפתוח. ונראה בעיני דנהי דלא שווי' נדרים לשחוטי חוץ דהא בשחוטי חוץ כולן שוין ולא מוקמי' ג"ש לק"מ דממילא משמע האי כדיני' והאי כדיני' דהדיוטות דגריעי כולי האי פשיטא דלא חזיא להתיר נדרים דאפי' כשהם מתירים אינם יודעים מה מתירין. הר"ן דף ע"ח: