קרבן נתנאל על מגילה ד

ואין שמיעתן מנשים חשובה כאלו הן עצמן קורין. דלענין קריאה להוציא אנשים הוי כאינו מחויב בדבר. דהנשים אינם מצווים אלא לשמוע וכל שאינו מחויב בדבר אין מוציאין רבים ידי חובתן. ובזה מתורץ מה שהקשה הב"ח בא"ח סי' רע"א. ומ"ש תוס' בסוכה דף ל"ח אי נמי משום דרבי' זילא בהו מלתא דהרי המגילה דנשים חייבות בה ופי' בה"ג דאין נשים מוציאות את הרבים ידי חובתן במגילה ע"כ. היינו שאין אשה מוציאה נשים רבות ידי חובתן משום דזילא בהו מלתא. אבל להוציא אנשים בלאו הכי אין מוציאין אפי' אשה לאיש אחד דאין מחויבין בדבר הוי ודלא כמו שכתב מ"א בסי' הנ"ל ס"ק ב' עיין שם:

והביא ראיה מן התוספתא. כן הוא בתוס' ריש ערכין. אבל בתוס' במכילתין הוכיחו כן מאנדרוגינוס שאין מוציא את שאינו מינו ופשיטא דלא עדיפא אשה מאנדרוגינוס. אע"ג דיכול לסתור פרש"י מהא דקתני בסיפא להדיא נשים פטורין אלא כל מה שיכול לדייק מרישא דייק. ובמהרש"א הקשה אמאי לא הוכיחו מטומטום שאין מוציא אפי' מינו ע"ש. ונראה דהוי מצי למדחי דחיישינן שמא יקרע ויהיה אנדרוגינוס. להכי צריך תוספ' להך סברא דלא עדיפא אשה מאנדרוגינוס וא"כ מזאת הסברא קשה נמי מטומטום ודו"ק:

שהאשה מוציאה חברתה. אבל נשים רבות אין אשה מוציאן דזילא בהו מלתא וכמו שכתבו תוס' בסוכה דף ל"ח ע"ש וכדפירשתי: