קרבן נתנאל על כתובות סד

אמר ריש לקיש אמר קרא נער נערה הנערה. כ"ה ברי"ף. וזהו גרסת ר"ח. ובתוס' הקשו עליו דלא כתיב נערה מלא בה"א אלא ההוא דמוציא שם רע לחודיה כדמוכח בסוף פרקא. ועוד הקשה רבינו יצחק מאי צריך חד לגופא הא איכא נערה אחרינא בפרשה עכ"ל. והר"ן הליץ בעדם דמהנערה עבדינן תלתא דרשא דרשינן מקרא ומסורת וה"ק חד לגופיה כלומר דאי נמי לא כתיב נערה אית ליה למיכתב ונתן לאביה ואייתר שני לימודים לחייבי לאוין וכריתות. והקרא קמא כי ימצא נערה לא דרשינן דפשיטא דלגופיה איצטריך ולא דרשינן ביה מקרא ומסורת דלאו לדרשה אתי לא דרשינן ביה מידי אבל בתרא דלדרשה אתא דרשינן ביה כל מה דאית לן למדרש ע"כ. ובזה ניחא מה שיש לתמוה על הרי"ף ורבינו הא בש"ס פריך עליו דמבעיא ליה להא דאמר אביי בא עליה ומתה פטור שנאמר ונתן לאבי הנערה ולא לאבי מתה ובפ' זה סי' ה' מייתי להך דאביי לדינא וא"כ לא אייתר אלא חד ריבוי לחייבי לאוין ומנ"ל חייבי כריתות. דאי לא כתב אלא לאבי נער הוי דרשינן נער לגופיה ודרשינן נמי הך דאביי מדכתיב נער ולא כתיב ונתן לאביה ואייתר לן ה' קמא דהנערה והקרי ה' בתרא. תד לחייבי לאוין וחד לחייבי כריתות. איברא אנחתת לן חדא ואתקיף לן חדא. דהא בגמרא פריך עליה דריש לקיש הא מבעיא ליה לכדאביי ולפי גירסת ר"ח ורי"ף לפי מה שפרשנו לא פריך מידי. וישבתי על פי מה שבררתי לקמן (כתובות דף ל"ח) בשמעתא דנערה שנתארסה ונתגרשה מכח קושיית מהרש"א שם דפליגי ר"י הגלילי ור"ע בהא דרי"ה סבר דאין לה קנס דקים ליה ג"ש דבתולה הבתולה א"כ אייתר לן ב' פעמים אשר לא אורשה למידרש מיניה דאין לה קנס כלל אבל ר"ע נתקבל לו ג"ש אשר לא אורשה לא דרשינן מיניה אלא המשמעותא הא אורשה לעצמה דיצאה לרשות עצמה. והא דדרשינן נערה ולא בוגרת לגמרי נמי משום דכתיב ב' פעמים נערה בפרשה ולגמרי ממעטינן מנייהו וא"ת הא צריך נערה קמא לגופיה. מ"מ אייתר לן בתולה דכתיב כי ימצא איש נערה בתולה. וביבמות דף נ"ט בגמרא ובתוס' שם דרשינן ביה בתולה ולא בוגרת. ולשיטת ר"ח מהנערה דרשי' ביה ג' לימודים חד לגופיה. ואי לא כתיב אלא לאבי נער מ"מ הוי דרשינן נערה ולא בוגרת מדלא כתיב לאביה ואייתר לן הקרי וחד ה' לחייבי לאוין וחייבי כריתות. ומשני הש"ס ההוא מבעיא לכדאביי וחד לנערה ולא בוגרת. וא"כ לית לן אלא חד ריבוי לחייבי לאוין. והיינו לר"י הגלילי אבל לר"ע דדריש הג"ש מאשר לא אורשה אייתר לן ג"כ כמוהר הבתולות ולא בוגרת א"כ על בוגרת כתיב שני פעמים בתולה. ואייתר ג' דרשות הנערה לכדאביי ולחייבי לאוין ולחייבי כריתות. אלא שרב פפא משני שניחא ליה למדרש מבתולה הבתולה אפילו לר"י הגלילי. ובזה ניחא מה שפריך ורב פפא נמי מבעיא ליה לג"ש מקשין העולם ומאי פריך אימא רב פפא ס"ל כר"ע דדריש הג"ש מאשר לא אורשה אבל לפי מ"ש ניחא דע"כ רב פפא אתא לרבויי לר"י הגלילי דאי כר"ע רב פפא מ"ט לא אמר כריש לקיש. וכדאמרן. והנה קי"ל כר"ע מחבירו. א"כ אף דמבעיא לכדאביי מ"מ דרשינן ביה לחייבי לאוין וחייבי כריתות כמ"ש הר"ן. ובוגרת ממעטינן מבתולה והבתולות כל זה ע"פ גי' ר"ח ורי"ף ובחידושי ישבתי ג"כ לגירסת רש"י ותוספות: