קרבן נתנאל על כתובות סא

דבשבויה הקילו אבל בגרושה לא דתניא. מסתימות הלשון משמע אפילו גרושת ישראל ולא נשאת לא תדור בחצרו והכי דייק לישנא דברייתא לא תנשא בשכונתו הא קודם שנשאת מותרת לדור בשכונתו ולא בחצר:

אבל בגרושה לא. והא דלא קא מבעיא ליה התלמודא אם זינתה י"ל דהיינו האי דגרושה דמסתמא מגרש לה אם היא זינתה. א"נ י"ל דאם זינתה לא חיישינן שיבא עליה דהיא מאוסה בעיניו וכ"כ בתשובת הר"מ הובא בב"י סי' קי"ד:

דתניא המגרש את אשתו לא תינשא בשכונתו. והרמב"ם בפי' גורס לא תדור עמו בחצר. אבל בגרושת ישראל אם נשאת מזה לא דיבר ויש פנים מחמת חומר האיסור שצריך להתרחק מכל המבוי במכ"ש מאשת כהן שלא תדור עמו במבוי. וזה שכתב הרמ"א בסי' קי"ט סעיף ז' בהג"ה אלשון הרמב"ם ואם נשאת לאחר אפילו בישראל לא תדור עמו במבוי. ואי נמי י"ל כיון שיש לה בטל בעלה משמרה והר"ן הזכיר מסברא זו ולפ"ז צ"ל זה שכתב הרב בהג"ה ואם נשאת לאחר וכו' רצונו גרושה לאחר שנשאת יהיה מה הוא דלא כב"ש סי' קי"ט ס"ק ט"ו שאם נשאת צריך ריחוק מכל השכונה וזה ליתא דא"כ לא לשתמיט המיימוני לאשמועינן דין זה:

שכונה גדולה ממבוי. דהא דקאמר מבוי היינו מבוי לענין שבת בשני חצירות פתוחים לתוכה:

ובאשת איש החמירו טפי מגרושה שהיא בלאו. וכפרש"י. ואין להקשות א"כ למה מוסרין להו תלמידי חכמים בדרך הא ק"ו מנדה הוא שהיא בכרת מותרת ביחוד לכ"ש סוטה שהיא בלאו הא פרכא להו האי ק"ו בפ"ק דסוטה דף ז' דשאני נדה שיש היתר לאיסורה וע"ש בתוספות