קרבן נתנאל על כתובות שג

אבל מזוייף לא מהימן דאי מקויים הוא לא מצי למימר מזוייף. ורש"י פי' ואומר שטרך מזוייף הוא או פרוע. איכא למימר דוודאי אם מקוים הוא בכה"ג נמי מודה רש"י דאינו נאמן בטענת מזוייף אלא שמפרש המתני' בשטר שאינו מקוים וא"ת יתקיים בחותמיו כיון דיש ריעותא לפנינו אילו הייתי חייב לך היה לך לפרוע חובך הלכך מהימן לומר מזויף. וכמ"ש רש"י בפ"ק דב"מ דף י"ג ע"א ד"ה שמואל מוקי לה בשאין חייב מודה בכתיבת השטר שאומר לוה לא כתבתיו מזוייף הוא וא"ת יתקיים בחותמיו דכיון שנפל איתרע לי' ואמרי' מפני שפסול לא נזהר ומהימני' ליה להאי. וזה קרוב לפי' גידולי תרומה שהביא הש"ך בסי' פ"ה ס"ק ד' אך לא מטעמיה ובזה יסתלקו מעלי כל הני קושיות שהקשה על ג"ת ודברי ש"ך בפירש"י הרואה יראה שהמה דחוקים. איך שיהיה קשה על המחבר שם אם השטר מקויים. י"א שהוא נאמן מי הוא זה דליכא מאן דפליג בשטר מקויים. אכנפשך וכי ריעותא זו היה לך לפרוע יותר מריעותא דנפילה ומ"מ ס"ל לרש"י אם הוא שטר מקוים אינו נאמן לומר מזוייף הוא. אבל התוס' שם כתבו דמחמת ריעותא דנפילה והוא עומד וצוח מזוייף הוא נאמן אפילו על שטר מקויים ע"ש:

דלוה ולוה ואח"כ קנה משועבד לשניהם. כדאיתא בב"ב דף קנ"ז. והקשה הט"ז מאי מרויח דגם עכשיו אם ימכור הלוה את הקרקע הזאת לא יוכל המלוה לטרוף מן הלוקח דה"ל כלוה וקנה ומכר דלא אישתעביד אא"כ דכתב לו דאיקני. ומסתימת לשון המשנה ופוסקים משמע אפילו לא כתב דאיקני. ולק"מ דהא בלא"ה יכול המלוה לומר למעות הייתי צריך אלא שהלוה טוען אי משום כך היה לך למכור לאחר כדי שלא יהא לי עליך פתחון פה ע"י מכירה זו לזה נותן אמתלא שמכרתי לך השדה כדי שיהיה לי ממה לגבות חובי ומה תאמר שימכור את השדה מה הפסדתי למעות אני צריך ושמא לא ימכור וא"ת ימכור אדאזל ומזבנה נתוודע לי או לשאר ב"ח מוקדמין ותובעו לדין ועכ"פ מה שמכרתי לך קרוב לשכר ורחוק להפסד: