קרבן נתנאל על כתובות רצד

ואם לא תוציא שטר כתובה אין לה מזונות. משמע אפי' בשבועה אין לה מזונות:

מ"מ בסברא זו לא מצינו חולק עליו. ובחידושי להרמב"ם שם תמצא באריכות מה שהביא להרמב"ם לזה שרב ס"ל הסברא להיפוך מדשמואל ע"ש ותמצא נחת:

דכמו שטוענין ליורש ולוקח יותר ראוי לטעון למי שיורדין ליפרע מנכסיו שלא בפניו. והרמב"ם ס"ל דשלא בפניו נותנין לה מזונות שאם מחלה או נטלה כתובה מבעלה תתיירא שמא יבא הבעל היום או למחר ויברר שמחלה או נטלה כתובתה מש"ה לא טענינן ב"ד עבורו וסומכין על הך סברא כדי שלא תמות היא ברעב. משא"כ ביתומים:

הא ליתא דכל אמוראי סברי דמזונות האשה דרבנן. אין מזה תפיסה על הרמב"ם שכתב להדיא בפי"ב מהלכות אישות דין א' שמזונות אשה מדאורייתא. והטור סי' ס"ט הביא ל' הרמב"ם וז"ל העשרה שמתחייב בהן ג' מן התורה שארה מזונותיה כו' וכבר הקשה הב"ח על הטור שהעתיק לשון הרמב"ם ולא שת לבו למה שכתב רבינו בסי' זה דמזונות אשה מדרבנן:

ועוד דקי"ל דגובה כתובתה בעדי מיתה אע"פ שאין שטר כתובתה בידה. גם בזה לא פסק הרמב"ם כן בפט"ז מהלכות אישות דין כ"א במקום שדרכן לכתוב כתובה אם אין שטר כתובה יוצא מתחת ידה אין לה כלום ואפילו עיקר כתובה ואפילו תבעה ביום מיתת בעלה ע"ש: