קרבן נתנאל על כתובות רי

למי ששטרו מאוחר. אפי' אם שטר כתובת אשה מאוחר כ"כ תוס' דף פ"ב ד"ה לא אשכחן. ותוס' פרק יש נוחלין (בבא בתרא דף קכה) ד"ה ואין וכ"כ רבינו שם סי' י"א וכן משמעות לשון רש"י:

ורב אלפס ז"ל כ' מאי כושל בעל חוב. נראה שלא ניחא בפרש"י דא"כ בין לר"י בר חנינא בין לר' יוחנן הל"ל לחד צריכא כולה כר' טרפון דאי הוי תני פקדון ה"א הא במלוה לית לה לאשה כלום דהוי ראוי כמו בכור שאינו נוטל במלוה:

והירושלמי סעד לפרש"י. כמו שס"ל שיתננו למלוה בעדים. משום ועשית הישר והטוב כגון שיש לבעל השטר מקום לגבות מלקוחות וב"ח בעדים אינו טורף. כמו כן אם האשה מאוחרת ואינה יכולה לטרוף ממשעבדי ובעל חוב המוקדם יכול לטרוף הוא הדין והוא הטעם. ודלא כפי' הערוך בערך כושל ע"ש:

הוצרכנו לפרש דברי ר"ט כו'. י"ל עוד נפקותא כגון בגר שמת ואין לו יורשין והניח אשה ובעל חוב דבכה"ג ר"ט מודה דיתנו לכושל שבהן:

ועבדינן כר"ט ואליבא דר' יוסי בר' חנינא דאיהו קשיש טפי מדרבי יוחנן. ותימה דקשיא דידיה אדידיה דבפ"ד דב"ק סי' ה' כתב ז"ל ונ"ל דהלכה כר"י שהוא רבו של רבי יוסי בר' חנינא כדמוכח לקמן בהגוזל ע"ש. אחר כך מצאתי בס' שו"ת חוות יאור סי' צ". שהניח בצ"ע. וע"ק על רבינו מ"ש דאיהו קשיש טפי מדר' יוחנן דבסנהדרין דף ל"ד אמרי' דר' יוחנן סמכיה לדר' יוסי בר' חנינא. אבל לבי אומר לי דשני ר' יוסי בר' חנינא היו והעד לזה דר' יוסי בר' חנינא בשמעתין קשיש מדר' יוחנן דהזכירו קודם ר' יוחנן ובפ' שור שנגח ד' וה' מזכיר ר' יוחנן קודם אח"כ ראיתי בתוס' בנזיר דף כ"ט דחד ר' יוסי בר' חנינא תנא היה. ונוכל לומר שהיה תנא כמו דאמרי' רב תנא היה אלא שר' יוחנן לא מחזיק ליה לתנא ופליג עליו כמ"ש תוספת בפ"ק דמכילתן דף ח' ע"ש:

יפה כח בעל חוב משום נעילת דלת. קשה לי מה זו ראיה דהלכה כר' יוסי בר' חנינא הא לפי מ"ש תוס' שם ד"ה לאשה דאמימר כמו כן ס"ל כר' יוחנן וע"כ לא פליג ר' יוחנן אלא בלאחר מיתה דלא שייך נעילת דלת. או מטעם דבמטלטלין לא שייך נעילת דלת. וניחא לי שכתב רבינו כן לשיטת הרי"ף שהוא מפרש לכושל שבראיה אפי' אם הב"ח מוקדם וא"כ הרי"ף ס"ל אפי' לאחר מיתה ובמטלטלין כשהיה ביד אחרים שייך ביה נעילת דלת וקושית תוס' לשיטתו לק"מ דאפילו כששניהן שווין פליג ר' בנימין שנותנין לכושל אפי' כשב"ח מוקדם:

שכולן צריכיך שבועה. ירושלמי הגע עצמך שפטרום מן השבועה כלומר נימא דעיקר טעמא דר"ע שכולן צריכיך שבועה אם פטרום מן השבועה ישתנה הדין ויאמר ר"ע דיתנו לכושל. וע"ז משני זו תורה וזו אינו תורה פי' כו' ובפ' יש נוחלין סי' י"א שכתב רבינו ז"ל ואפילו ר"ע לא פליג אלא משום שכולן צריכין שבועה ואין היורשין צריכין שבועה אבל אי לאו הכי היתה גובה כתובה מן המלוה אין רצונו כשפטרום מן השבועה אלא ה"ק אבל אי לאו הכי. בלאו האי טעמא זו תורה וזו אינה תורה היתה גובה כתובתה מן המלוה:

ור"ט חבירו היה. כ"כ רבינו בפ"ק דקידושין סי' ל' וע"ש בחידושי: