קרבן נתנאל על כתובות קפד

לפי שסובר שאין נפקותא בין שינויא דרבא לשינויא דרב אשי. וקשה הא א"ב טובא חדא בנכפה הקבוע לו זמן וריח הפה וכדומה שיכולה לשמור את עצמה שלא יכירו בה בני אדם ויש לו עדים שראו מומין אלו בבית אביה דלרבא אע"פ שנכנסה לרשות הבעל על האב להביא ראיה דמומין אלו אין יכול לידע ע"י בדיקת קרובותיו ואזלי ליה חזקת שאין אדם שותה בכוס אא"כ בודקו וכמ"ש תוס' ד"ה ואמאי. ולרב אשי על הבעל להביא ראיה דמנה לי בידך הוא. ועוד א"ב בהיא אומרת משארסתני נאנסתי והוא אומר קודם שארסתיך ובענין שודאי לא נאנסה משנשאת דלרבא אע"פ שנכנסה לרשות בעל איתרע לה חזקת רשות האב הואיל ודאי ברשות אביה נאנסה ועל האב להביא ראיה ולרב אשי מנה לי בידך הוא ועל הבעל להביא ראיה וקושיא ראשונה מצאתי בס' בית שמואל סי' קי"ז. והוסיף נופך משלו וז"ל ואפשר אפילו לרב אשי לא מהני חזקת הגוף שלה כיון דמום זה היה בודאי בבית אביה וספק אם היה קודם אירוסין ובעת שנולד הספק היה הכתובה של אביה לא מהני חזקת הגוף ויש לדמות למ"ש בהגה' הרב בי"ד סי' נ' בספק שנולד בחיי הבהמה אע"ג דהשתא נשחטה הבהמה ועומדת בחזקת כשרות הולכים אחר שעה שנולד הספק. אלא לפ"ז קשה קושיית אביי אליבא דרב אשי למה צריך הבעל להביא ראיה דעד שלא נתארסה היה בה מומין הללו אפי' משנתארסה נמי כיון דבשעה שנולד הספק הוי כמנה לאבא בידך ע"כ. ואני אומר ליישב דברי רבינו דלא סגי בהא כשהביא הבעל ראיה שמשנתארסה באו מומין הללו דאכתי נאמר שיש תרתי ליפות כח האב דספק תחתיו ונסתחפה שדהו ואת"ל מקודם שמא נתפייס ולעיל גבי משארסתני נאנסתי לא חשבינן הך לספק שמא נתפייס בשלמא בנדון דידן אתא הספק מכח הני תרי חזקות חזקה אין אדם שותה וחזקה דאין מתפייס כמומין לכך רב אשי נמי מודה שעל האב להביא ראיה בענין שוודאי לא נאנסה תחת בעלה. ומהאי טעמא נמי באותן מומין שיכולה לשמור עצמה ואין יכול לידע ע"י בדיקת קרובותיו אזלא ליה חזקת שאין אדם שותה ולא חשבינן כמו כן הך לספק שמא ראה ונתפייס. אבל במתני' איירי בכל מומין שיוכל לבדוק ע"י קרובותיו ובהא אמרי' חזקה שאין אדם שותה וא"ת חזקה אין אדם מתפייס במומין. מ"מ חשבינן לספק והוי תרי ספיקות ומטול כן הבעל צריך להביא ראיה דוקא שעד שלא נתארסה היה בה מומין הללו. ועיין עוד בסי' הסמוך מה שאכתוב מזה בס"ד:

וכן מוכח מן התוס'. ד"ה רישא כאן נמצאו כאן היו ע"ש: @11ה"ג