קרבן נתנאל על כתובות קנח

ואי לא ידעינן אומדן דעתיה יהבינן לה עישור נכסי. ע"כ לשון הרי"ף:

ויש מביאין ראיה לסברא קמייתא. עיין מזה בפ' נערה שנתפתתה (כתובות דף נ') בתוס' ד"ה מאי עלייה:

בין למעלה בין למטה. ע"כ לשון תוס':

אבל אם אדם קבל עליו לזון איש נכרי לא מסתבר כלל שיתחייב ברפואתו. וכן פסק בהגהה סי' ס' בח"מ ועיין בתשובות ב"ח שנסתפק אם יולדת הוא בכלל מזונות תולה או בריא ויש להוכיח מכאן דאין חייב במזונותיה. דא"כ קשיא הא דהנושא שאין לה קצבה כשתהיה יולדת ע"ש וי"ל דהא אם ניסת הבעל נותן מזונות והוא נותן לה דמי מזונות:

ופעמים שאדם עשיר בדעת כשהשיא את הראשונה ונתן לה עישור נכסים והעגי בדעת שעכשיו היה נותן לה פחות לא נוכל למוד דעתו הלכך לעולם יתנו עישור. וקשה מאי השיבו חכמים לרבי יהודה באלה הדברים הא ר' יהודה ג"כ ס"ל הכי כשהשיא ראשונה אע"ג שאח"כ העני בדעת מ"מ נותן לה עישור נכסים אבל לשון תוס' יש לכוון שחכמים הוכיחו לרבי יהודה שאין לנו לילך אחר נישואין בת ראשונה דדעת בני אדם נשתנה לעתים פעמים מי שעני בדעת אח"כ נעשה עשיר בדעת וכן להיפך אבל לשון רבינו קשה ואי למשל בעלמא הוא אמאי דייק לישנא כשהשיא את הראשונה ונתן לה עישור נכסים והעני בדעת שעכשיו נותן לה פחות אפילו היה נותן לראשונה שליש מנכסיו אח"כ עשוי להשתנות שנותן פחות וצ"ל שכתב כן לדוגמא כיון דלדעת סברא קמייתא אין מן הראוי ליתן לכת יותר מעישור נכסים דהוי כעיבורי אחסנתא: