קרבן נתנאל על כתובות קנא

ומכאן פוסקים. הרשב"א הובא בר"ן:

ולדבריהן בטלה עכשיו תקנת השוק. דאין לך אדם שאין לו עליו שיעבוד כתובה וכל המטלטלין משועבדים. אבל גמלא של ערביא באמת אשה גובה מן הלקוחות דבזה יכולין הלקוחות להזהר:

ואומר ר"ת דהכי נהיגי כו' דאנן מטלטלין ומקרקעי כתבינן. והתוס' הביאו בשם ר"ת דמחמת תקנת הגאונים גביא מטלטלי דיתמי כמו שכתוב בכתב רב שרירא גאון. וצ"ל אף שהוא תקנת הגאונים מהני הכתיבה שמא לא ידע הבעל מתקנה זו. ונמצא ממון של יתומים יוצא שלא כדין שאין כח בתקנת האחרונים לחייב בהן יתומים כמו שכתב הרב המגיד בפי"א מהל' מלוה שאין לומר בזה אף שלא נכתב כנכתב דמי שאין זה תנאי ב"ד כיון דנתחדש אחר הש"ס. ועיין פרק נערה שנתפתתה סי' י"ט דמזון הבנות גובין מן המטלטלין דהאידנא דתקינו רבנן היינו נמי שכותבין בכתובה בנן נוקבין די יהוין ליכי מנאי כו' וע"ז קאי נמי השיעבוד כתובה נכסים דאית להון אחריות ודלית להון אחריות. ודלא כב"ש סי' ק' ס"ק ב' שנתקשה בזה. עוד הקשה שם דבפ"ק דבבא קמא סי' י"ט כתב רבינו מטלטלי דינם כקרקע בדורות הללו מדינא דש"ס הואיל וכל מו"מ בהם והוי כגמלי דערביא. וכן בטח"מ סי' תי"ט כתב הטעם הואיל דכל מו"מ בהם. ובטא"ה סי' ק' כ' הטעם מחמת תקנת הגאונים או מחמת שכותבין בפירוש. א"כ דברי רבינו והטור סתרי אהדדי. ולי לק"מ דהתם לענין גביית הניזקין שפיר אית לן למימר דמטלטלי נשתעבדו מדינא דגמרא אף בלא תקנה ובאמת גובין המטלטלין מן הלקוחות כמו מקרקעי. אלא דלענין שעבוד כתובה א"א לומר דגובה מן הלקוחות דא"כ בטלה תקנת השוק. משא"כ ניזקין מלתא דלא שכיחא ויכולין הלקוחות להזהר.