קרבן נתנאל על גיטין עו

המלוה על המשכון. בין בשעת הלואה בין משכנו שלא בשעת הלואה אינו משמט דאלים שיעבודיה לענין שמטה מדר"י דאמר ב"ח קונה משכון ולענין חמץ נמי למהוי כשלו כמ"ש רבינו בפרק כל שעה סי' י'. אבל לענין קידושין משכנו בשעת הלואה אינו חשוב כשלו לקדש בו אשה כ"כ רבינו בפ"ק דקידושין סי' י' וע"ש באריכות מה שבארתי בזה :

אפילו אינו שוה אלא פלגא אינו משמט. אע"ג דמוקי התם בכנגדו. אינו אלא דיחויא דלאו בדשמואל קמפלגי. אבל לפי האמת דקי"ל כשמואל אפילו אינו שוה אלא פלגא סבר רשב"ג דאינו משמט דקים ליה כשמואל :

פירוש שזקפן במלוה לפורען עד זמן פלוני. וה"ה העמדה בדין הוי כזקפן כמ"ש בברייתא פ"ב דגיטין דף י"ח לענין קנס ופיתוי וכתובה עיין בב"י :

אם היה חדש מעובר משמט. דאז הוי יום ראשון יום אחרון של אלול משנה השביעית. ול"ד להקפת החנות דדרך להקיף שנה ושנתיים ואין דרך לנגשו משא"כ הכא. ועפ"ז ניחא מה שפירש רבינו בפ' אע"פ סי' א' כפי' הרי"ף. לשביעית. דתוספת כתובה נמי לא נתנה לתבוע אלא לכמה שנים במיתה או גירושין מש"ה דמיא להקפת החנות ושלא כדין השיג הב"ח ס"ק י"ט על הב"י ע"ש :