קרבן נתנאל על גיטין קצב

חלוצה אין חוששין לה. הא גרושה חוששין לה דדוקא חלוצה משום דהוי דבר דרבנן אין חוששין לה אע"ג דהוחזק הקול בב"ד. אבל בגרושה כיון שהוחזק הקול בב"ד כיון שהוא מדאורייתא חוששין וא"ת אי הוחזק הקול בב"ד אמאי ארוסה אין חוששין לה דהא הך קול אזלי למדינת הים חשיב נמי קול לענין קידושין כמ"ש רבינו בסמוך. ואין לומר שסובר דלגבי קידושין בעינן נמי שיאמרו שראו שמחת אירוסין וכמו שפסק הרמב"ם. דהא רבינו כתב להדיא בסמוך דתרווייהו חשיבי קול או זה או זה. וע"כ צ"ל הא דקתני נשואה אין חוששין לה וכו' כל הני כללי איירי בקול שלא הוחזק בב"ד משום דלא הוי כדינא הקול כגון תרי מחד ותני ארוסה ונשואה וה"ה גרושה אלא דתרתי בבי קמייתא איירי אפילו הוחזק הקול והיינו טעמא דבעולה דפריצות בעלמא חזי לה וחלוצה כיון שאיסורה אינה אלא מדבריהם ועיין בל"מ פרק ט' מהלכות אישות שהאריך בזה. אבל בקיצור פסקי הרא"ש כתב וז"ל יצא קול על פנויה שנישאת או שנתקדשה או שהיא בעולה או חלוצה אין חוששין לה אא"כ היה קול ברור שיאמרו ראינו נרות דולקות והנשים אומרות שנתקדשה היום לפלוני או שאמרו פלוני מהיכן שמע עכ"ל וא"כ היאך כללן חלוצה ובעולה דקול שלהן אפילו הוחזק בב"ד בהדי נשואה וארוסה שלא איירי קלא דידהו בהוחזק בב"ד לכך נראה דגם רבינו סבר דבעינן בהדי קלא דאירוסין פלוני שמע מפלוני שיאמרו העדים ראינו שמחת אירוסין ופלוני שמע מפלוני או נשים שמחות לה ראינו וטעמא דמלתא דרבינו סבר דלקלא אין חוששין אלא משום לעז משפחה וכל מה דנוכל לתלות לבטל הקול תלינן וא"כ באירוסין דדרכן להיות שם שמחה ואם יצא קול אירוסין לבד בלי קול הברת שמחה וודאי אין בו ממש אבל בגירושין מתני' והברייתא איירי בלא השמעת קול שמחה והא דכתב רבינו בסמוך זה או זה ותרווייהו חשיבי קול ר"ל בין שהנרות דולקות ונשים אמרו או שלא דולקות זולת העדים אמרו שראו שמחת אירוסין ושמעו מפלוני ודלא כב"ש סי' מ"ו ס"ק ו' :

ותרי מחד לא. וה"ה חד מתרי לא כ"כ הטור :

משמע דאיירי בתרי. היינו תרי בתראי ומדרב חסדא מייתי ראיה על תרתי קמאי :

פסק רבינו מאיר. עי' תשובת הגהות להלכות אישות סי' א' באריכות :

דבירושלמי . הלכה י"א. ועוד מתלמודא דידן מדקאמר תלמודא אפילו למ"ד דלא מבטלינן קלא מכלל דלדידן מבטלין קלא. תשובת הרא"ש כלל ל"ה סימן י"א :

שאינה מחלוקת של אמוראים אלא בחילוק המקומות הדבר תלוי. ורב ששת דאמר מפי נשים הוי קול דהיינו נהרדעא וטעמא כיון דבמקום הזה מדייקינן אקול ואפי' נשים לא מוציאין אא"כ קמו ביה אקלא ואשתכח דקושטא הוא ורב חסדא איירי בסורא דלא מדקדקין אקלא הלכך בעינן שישמעו מפי כשרים וקשה לי היאך קאמר הש"ס לקמן והא נהרדעא אתריה דשמואל הוה ולא מבטלי קלא והא הני דבי רב דשלחו לשמואל הם תלמידי דרב ובסורא מבטלי קלא ומיהו תוס' ד"ה ובנהרדעא תי' מ"מ לא הוי מורה להו דלא כנפשיה אבל לפי' ר"ח צ"ע :

ה"ג שהוציאו הקול שהוא שקר. פי' אפילו לא חזרו ובאו ממדה"י אלא אותן שהוציאו הם עצמן חוזרין או שנלמד מתוך דבריהם ונתפסין מתוך חקירות ששקר דברו. ב"ח :

ה"ג חשד ורינון שירננו על ב"ד. אמנם באמתלא לא הוי אפילו חשד ורינון ונראה דהיינו טעמא דבעינן דווקא שיצא בהדיא הקול והאמתלא דאל"כ לא אתי האמתלא ומפקיע הרינון אם לא שהוא אמתלא הנראה כגון באו עליה ב"א שאינם מהוגנים :

כלומר בירר לפניו שע"י כך הקול יצא בעיר כצ"ל. כוונתו ליישב למה צריך לומר בעידנא וכו' דא"כ כל אדם יאמר כן להפקיע עכשיו אמתלא וגם לשון דמחזקת לא מיושב בפשטא אלא ש"מ שבירר עכשיו שע"י זה יצא הקול : @44הלכה

ורב זביד אמר כו' מקום אמתלא קאמר. מסיים הרי"ף ומסתברא כוותיה דהא דרבה כבר דחאה ר"י לעיל ע"כ. נראה מדבריו דרב זביד מיפלג פליג אדרבה בר רב הונא כמו שביאר הרב המגיד דברי הרמב"ם ע"ש פ"ט מהלכות אישות. אבל רבינו דקדק וכתב בתחילה על רבה וליתא דהא ר"י פליג עלה לעיל ואח"כ ורב זביד אמר משמע שפי' בו כפרש"י דרב זביד לא פליג אדרבה ולא שייכא בה כלל אלא מר אמר חדא ומר אמר חדא. עיין חידושי רשב"א והב"ח סי' מ"ו ס"ק ה' אגב שיטפי' כתב שרבינו מפרש כדעת הרמב"ם ע"ש וליתא ומ"ש מהר"ש קאדנוור בזה דבריו אינם מבוררים וכמו שכתבתי למעלה :

והלכתא לא חיישינן. אפילו באשת ישראל אין חוששין לו להצריכה גט מראשון שלא תתגנה על בעלה כ"כ ב"ח סי' הנ"ל ס"ק ז' :

רב הונא גופיה מודה בהכי. ולא מטעמיה דשלא בפניו מעיזה דא"כ כיון דמעיזה לא מהני כלל אפילו לאוסרה אקמא כמ"ש רבינו בסמוך. אלא טעמיה דרב הונא שאוסרה אקמא שמסופק אי מעיזה שלא בפניו אם לא :

אלא סבר דמהני מיהא שלא בפניו לאוסרה אקמא. נשמע מן הדא דס"ל לרבינו דרב המנונא דאמר נאמנת אף להנשא לכתחלה קאמר. דאי לאוסרה אפי' שלא בפניו נמי לרב הונא. ובפניו בהא לא פליגי כיון דלרב הונא נאמנת להנשא לכתחלה ה"נ לשמואל ועיין בחידושי רשב"א פרק התקבל (גיטין דף ס"ד) באריכות ושוב מצאתי להדיא שכ"כ רבינו בפרק אלו מציאות סי' י"ד :