קרבן נתנאל על גיטין קמ

ה"ה נמי שלא בפניו. יכול לזכות לו ע"י אחר ואע"פ שחובתו היא ואין חבין לאדם שלא בפניו הלא בשהוא בפניו נותן לו בע"כ אע"פ שאין רוצה לקבלו הוי נתינה וכיון שכן אפילו שלא בפניו מזכה לו ע"י אחר. והרשב"א הקשה על תי' זה דהא אשה מתגרשת בע"כ ואין מזכין לה גט ע"י אחר לפי שחוב הוא לה שיוצאה מתחת בעלה וכדתנן בפ"ק אלא מסתברא דרבא ס"ל דהלל כי תיקן אפי' בפניו ה"ל לתקוני דנתינה בע"כ בין בפניו בין שלא בפניו לא הוי נתינה אלא מה דאצטריכא ליה לשעתו תיקן ע"ש: א"ד אמר רבא. כאן שייך סי' ח:

ורבא לא חשש להשיבו. כי סבר רבא דאי נתינה בע"כ לא הוי נתינה מפני מה היה נטמן. אלא שרב שימי דחה והלל מה דאצטריכא ליה תיקן. שהמה נטמנים מחמת בושה מבעל דינו. א"נ שהיו כופין לו בב"ד לקבל ומש"ה רבא לא חש לסברא זו :

כדפרישית לעיל בסי' ז'. ר"ל כמו שפירשתי ללישנא קמא שרבא לא קבל תשובת רב שימי כמו כן מצינו לומר בלשון האחרון :

וטוב להחמיר. היינו לענין קידושין וגירושין. אבל לענין ממונא נראה דעת רבינו אם מכר לו קרקע או מטלטלין ובתנאי ליתן לו מאתים זוז. אם נתן לו בע"כ הוי נתינה דקי"ל כרבא. אבל הרשב"א ס"ל לספיקא דדינא. ולכך הקרקע בחזקת בעלים. ולגבי מטלטלין לא מפקינן מיניה. והרי"ף לא הביא כל זה בהלכותיו ואנחנו לא נדע מה טעמו:

כל מקום ששנה רשב"ג במשנתנו הלכה כמותו חוץ. הרי"ף הביא נמי הך מימרא דר' יוחנן ואל תטעה שהוא פוסק כרשב"ג בכ"מ ששנה במשנה. דהא להדיא כתב שלהי גט פשוט סי' מ' דהדין כללא לאו דוקא הוא דלא אמרינן הלכה כרשב"ג אלא עד דאיכא טעמא ובפרק היה קורא ס"ס ט"ו פסק כת"ק דמתני' לגבי רשב"ג. ועיין לקמן סי' י'. ולא הביא הך מימרא דרבה בר בר חנה אלא לענין הפרט שפרט חוץ מערב וצידון וראיה אחרונה. ולאפוקי מרבה בר רב הונא דאמר בפרק זה בורר (סנהדרין דף ל"א) דדוקא גבי ראיה אחרונה אין הלכה כרשב"ג אבל בערב וצידון הלכה כרשב"ג. ועיין ביש"ש פ' הפרה סי' י"ד :

בכולהו תנאי דמתני' לא דק לפרש. ר"ל בעלי התלמוד לא דקדקו לפרש בשום מקום דצריך כפילות ותנאי קודם למעשה. משום שסמכו על סוגיא דשמעתין דהכא מאחר שהוצרך לדקדק על תנאי דהכא מכח קושיא דפריך רישא אסיפא מהכא איכא למילף כל דיני תנאי :

ורבא בעי ת"כ. רבינו אזיל לשיטתו דמסיק בסמוך סי' ט' דאפילו בתנאי ע"מ בעי כפילות ושאר דיני תנאי. אבל לשיטת הרי"ף אין ראיה מהא דבעי רבא כפילות לקמן אם מתי אם לא מתי. דדוקא באם בעי כפילות אבל לא בתנאי ע"מ. וקשה דעדיפא ה"ל לרבינו להוכיח דהא בשמעתין בעי רבא תנאי קודם למעשה ואמאי אמר רבא התם לא החזירהו לא יצא הא הקדים המעשה קודם לתנאי אתרוג זה נתון לך ע"מ שתחזירהו :