קרבן נתנאל על גיטין קד
Korban Netanel on Gittin 104 · קרבן נתנאל על גיטין · free full Hebrew text
Open in the reader →ואמרי לה יגנז חיישינן שמא עובד כוכבים כתבו. ולגי' זו הלכתא דיגנז. וכ"ה ברמזים וי"ג יגנוז ואמרי לה קורין בה. ולגי' זו כשר לקרות בו :
ותני רב חיננא. נראה דמסתייע מברייתא זו דלא תימא דמכל מקום כשר לקרות בו כדפרש"י מכח ס"ס שמא לא כתבו עובד כוכבים ואפי' כתבו עובד כוכבים שמא כתב למכור לישראל. לזה מייתי ותני רב חיננא אפי' כתבו עובד כוכבים לישראל נמי פסול :
ס"ת תפילין ומזוזות שכתבן מין כו' פסולין. וצ"ל דאגב גררא העתיק כל הברייתא אבל העיקר לדינא כבר פסק כרב נחמן דאמר נקטינן ס"ת שכתבו אפיקורס ישרף אפי' לקולא. אבל ברמזים העתיק ס"ת שכתבו אפיקורס ישרף. ושוב פסק שכתבו אפיקורס יגנז והיכי מזכי שטרא אבי תרי. ע"כ נראה לפרש דודאי אם כתב כל הס"ת עם האזכרות ודאי ישרף דכותב האזכרות לשם עבודת כוכבים. והך ברייתא דר"ח נמי איתא כגון שלא כתב אלא איזה פסוקים בלא האזכרות וישראל עומד ע"ג. אע"ג דאדעתיה דנפשיה קעביד כמ"ש לעיל בפ"ב (גיטין דף כ"ג.) מ"מ מחלקים שם בתוס' דהא דקאמר עובד כוכבים אדעתא דנפשיה קעביד היינו שעושה בסתם מש"ה ימול עובד כוכבים. והנה בס"ת סתמא לשמה קיימי כשכותב לקרות בו וכמ"ש הט"ז בהל' ס"ת סי' רע"ו ס"ק א' בשם ר' שמשון ע"ש. מש"ה אין להקל ולשרוף וצריך גניזה כיון דאינו בקשירה. ועתה אביא ראיה לדברי דאם נאמר דהברייתא דר"ח איירי בשכתב כל הס"ת כולה א"כ מאי אריא דעובד כוכבים ואפיקורס פסול משום דלאו בני קשירה נינהו תיפוק ליה דפסול דכתבו האזכרות שלא לשמן. דעובד כוכבים ואפיקורוס אדעתא דנפשיה קעבדי ובאזכרות סתמא לאו לשמן. ועוד דאי הך ברייתא דתני ס"ת שכתבו עובד כוכבים איירי בשכתב כל הס"ת א"כ אידך ברייתא דתני קורין בו נמי בשכתב כל הספר איירי. א"כ אמאן תרמיה אפי' תאמר דס"ל כרשב"ג דלא דריש וקשרתם וכתבתם מ"מ פסול לקרות בו דהאזכרות לא נכתבין לשמן דעובד כוכבים אדעתא דנפשיה קעביד אלא ע"כ דכל הני ברייתות איירי אפילו בשלא כתב אלא קצת ס"ת בלא אזכרות. וכ"מ במנחות דף מ"ב בתוספות ד"ה ואל : @44וראיתי
מוקמי' לה בגר שחזר לסורו מחמת יראה. וכ"פ בש"ע סי' ל"ט דמותר לכתוב תפילין וכן לענין כתיבת ס"ת סי' רפ"א. וצ"ל דאיירי שמניח תפילין בצנעה. או שמפחד שמא יהרגנו אינו מניח תפילין אפילו בצנעה. הא בלא"ה לאו בן קשירה הוא וכל שאינו בקשירה אינו בכתיבה. ועיין סימן ל"ט במ"א ס"ק ז' :