קרבן נתנאל על ביצה פ

ונראה דהכי הלכתא דהא ריש לקיש וכו'. ומזה מסיק ברמזים ובטור סי' תצ"ח בעוף שנדרס שצריך שהייה מעת לעת ובדיקה אחר שחיטה דיכול לשוחטו ביום טוב דלא מחזיקינן ריעותא. והקשה בזה מהרש"ל סי' י"ט וז"ל ולא אבין דבריהם דאילו חיישינן ללישנא קמא דרבי יוחנן דאמר מפני שצריך לבודקן ליתא דריש לקיש גבי' דרבי יוחנן. ועוד דלמא תרוייהו איתא דחיישינן לבודקן ולחסמן ומאן לימא לן דלבודקן לא חיישינן. ועוד הא רבי ירמיה דקא בעי לחוסמן תני ליה ואפ"ה קא מבעי' לי' מי מחזקינן ריעותא וא"כ מאי סיוע מר"ל דס"ל לחוסמן ע"כ. והנה קושיא ראשונה לכאורה יש ליישב שכוונת רבינו מאחר שא"א לתרץ הברייתא דקתני אחד הביא את הקדרה אלא אליבא דלישנא בתרא א"כ ע"כ לישנא קמא דרבי יוחנן ליתא. אמנם כשנדקדק בדברי רבינו שכתב דהא ר"ל סבר כי האי לישנא הל"ל דהא הברייתא א"א לאוקמא אלא אליבא דלישנא בתרא. והנה מצאתי בשו"ת חוות יאיר סימן קנ"ח שהריץ בשמועה זו שאלה להגאון מוהר"ר גרשון ז"ל. והעלה באריכות לפי דבריו שרבינו ס"ל דהאיבעי' דרבי ירמיה לא נפשוט אלא משום דס"ל ספיקא דרבנן לקולא ע"ש וזה דוחק גדול דא"כ למה צריך להביא ראיה מהך דריש לקיש סבר כי האי לישנא. והנה הגאון הנ"ל האריך למעניתו לתרץ שני קושיות האחרונים באומרו דע"כ לישנא דחיסום לית ליה טעמא דלבודקן דאל"כ מאי איכא בין לישנא דחיסום ולישנא דלבודקן דהא תרוייהו לא אסרי אלא ברעפים חדשים. וא"כ ע"כ ר"ל נמי ס"ל חיסום לחוד שאין סברא לחלק בין ר"י לר"ל ע"ש. ולא אוכל לירד לסוף דעתו בזה אימא דלישנא קמא דר"י ס"ל תרוייהו בדיקה וחיסום ור"ל נמי ס"ל הכי ולשנא קמא דר"ל ולישנא קמא דר"י בחדא שיטה קיימו. ונראה לי ליישב דברי רבינו על נכון וזהו דהלכתא כלישנא דחיסום מדאמר רבי ירמיה אנן משום שצריך לחסמן מתנינן לה לשון רבים ור"ז שביק ליה בגווי' ש"מ דהכי קים לי'. ומה דאיבעי' לי' לרבי ירמיה אי ס"ל להך לישנא נמי סברא דצריך לבדקן אלא ניחא ליה לומר טעם דחיסום לאסור מדאורייתא ולא משום גזרה דרבנן. או דלמא דנאיד מלישנא קמא לגמרי דלא ס"ל כלל טעמא דבדיקה. וא"כ לדידן דס"ל לישנא דחיסום מ"מ האיבעיא במקומה עומדת. אמנם מוכח דע"כ דלישנא קמא נמי ס"ל טעמא דחיסום מהך ברייתא אחד הביא את הקדרה. ולפ"ז ע"כ צ"ל דלישנא דחיסום לא ס"ל כלל טעם דבדיקה דאל"כ מאי איכא בין הך לישנא להאי לשינא. וליכא למימר דלישנא קמא לא שמיעא לה הך ברייתא הא ע"כ נשמע בבי מדרשא של ר"י דהא ר"ל מתרץ לה להך ברייתא מסתמא ר"י נמי ידע להך ברייתא. ושיעור דברי רבינו כך הוא. ונראה הכי הלכתא. שכך נראה שקיבל רבי ירמיה ור"ז. דהא ר"ל סבר כהך לישנא מהך ברייתא. וא"כ מסתמא ר"י נמי ידע הך ברייתא וס"ל ג"כ טעמא דחיסום וע"כ צ"ל דלישנא דחיסום לא ס"ל כלל טעמא דבדיקה וא"כ עוף שנדרס לא מחזיקינן ריעותא ומותר לשוחטו ביום טוב והדברים ברורים למבין:

ומכאן יש ללמוד שאין לבשל בקדרה חדשה. ובהג"ה ולא היא וכו' העתק מן התוספות. ואיזה תלמיד טועה כתבה. כי אין זו סתירה להנך ראיות שהביא רבינו:

ה"ג מתקנין את הקונדס:

ואין אופין בפורני חדשה שמא תפחת. וקשה דהא בלא"ה אסור כמו רעפים חדשים משום חיסום. תי' מ"א סימן תק"ז. דאיירי בתנורים שלהם. דאינו נגמר בהיסק ראשון עד שיצטננו בצונן. אבל תנורים שלנו שנעשו ע"י טיט שהטיט מתייבש ונתחזק ודאי אסור משום חיסום: