קרבן נתנאל על ביצה מד
Korban Netanel on Beitzah 44 · קרבן נתנאל על ביצה · free full Hebrew text
Open in the reader →א"נ כיבוי זה חשיב כמכשירי אוכל נפש. והשתא כל הבעילות כיון דהנאת יו"ט הוא הוי כאוכל נפש. אלא דהכיבוי היא מכשירי אוכל נפש ותי' זה אזיל לפי תי' ראשון שכתב רבינו בסמוך דהלכה כר"י ואין מורין כן. אבל בשינויא בתרא דבסמוך ס"ל כתי' ראשון. דמחלק בין בעילת מצוה לשאר בעילות:
א"נ במידי דלאו אוכל נפש ממש החמירו טפי. והשחזת סכין ושפוד שנרצף וגריפת תנור חשיב טפי אוכל נפש מעישון בית או קדרה דיוכל לבשל באש אחרת ועיין בסמוך בסימן כ' מה שכתבתי בשם פ"ח:
דשרי למיכחל עינא ביום טוב שני של גליות. ובפרי חדש סי' תצ"ו ס"ק ב' הביא להלכה שכמו כן מותר לכבות הנר משום דבר אחר ביום טוב שני של גליות בשם הר"ש מלוניל ורמב"ן ורשב"א והר"ן והרא"ה. דהא כיבוי ג"כ שבות דהוי מלאכה שאינה צריכה לגופה כמו מיכחל עינא ולכבות הנר משום ד"א ולכבות את הדליקה ומיכחל עין כולהו כהדדי נינהו דלר"י מותר ולרבנן אסור. וכיון דגילה תלמודא בכחול ה"ה באינך והיינו כשאין לו בית אחר ואין לו לעשות מחיצה או לכפות עליו כלי. ואני אומר שאין לסמוך על הוראה זו. דהא לא אישתמיע אביי לחלק בין יו"ט ראשון לשני גבי כבי' משום דבר אחר או משום דליקה. ומה שעיקר ההיתר לסמוך על ר' יהודה. הא לר' יהודה אסור לכבות ביו"ט שני דאב מלאכה הוא דס"ל מלאכה שאינה צריכה לגופה חייב. ומש"ה לא אמר אמימר אלא גבי כיחול. אבל כיבוי אסור לרבנן דמכשירי אוכל נפש הוא. ולר"י אסור דהוי אב מלאכה. והרשב"א בעצמו כתב שראוי לאסור. והפוסקים המתירין רבו האוסרין על המתירין. הלא המה ה"ג והרמב"ם הרא"ש וטור ורי"ו וראב"ן ואלפס לא חילקו בין יו"ט ראשון לשני וכל האחרונים גם מהרש"ל ביש"ש סימן ל"א מסיק לאסור. ומצאתי בכ"ה סימן תצ"ו לבשל ביו"ט שני לשבת בלא הנחת עירוב תבשילין מותר. רדב"ז חלק ראשון סימן נ'. והיינו בדיעבד אם שכח איירי. ואין בידי גוף התשובה ולא אדע מה טעמא. אי משום דסמך אדר' יהודה כמו גבי כיחול התם שבות אבל אפיה ובישול אב מלאכה: