קומץ המנחה א:פד

ולא נשתה מי באר רק בדרך המלך. שאין שם שדה וזרעים ובארות באמצע הדרך ואין הולכים שם רק חיל המלך שיש להם אתם אוצרות בר. ואחר כך שאמר שלא יניחם חשבו פן לא יאמין כי איך אפשר בלא לחם ומים ואין מאמין לניסים, לכן אמר במסילה נעלה ואם מימיך וגו' שגם אם תחשוב שנשתה מימיך ולכן נלך במסילה שמצויים בר ומים הנה ניתן מכרם. רק באמת אין דבר זה צריך אלינו ואך ברגלינו נעבורה: