קלא. דין גזרת צבור
וששאלת על מי ששמע צבור ממשמשין עליו לגזור גזרתם. וקפץ ונשבע שלא לקיים גזרתם עליו. כך ראיתי שהנשבע לעבור על דברי צבור לשוא הוא נשבע ואלו התרו בו חייב מלקות מדאוריתא משעת שבוע׳ ונצלל במים אדירים והעלה בידו חרש ולא נפטר מגזרת צבור אם גזרו בהן ואף על פי שקדמה שבועתו לגזרתם.