קוהלת רבה ב

אָמַרְתִּי אֲנִי בְּלִבִּי לְכָה נָּא אֲנַסְּכָה בְשִׂמְחָה, רַבִּי פִּנְחָס וְרַבִּי חִזְקִיָּה בְּשֵׁם רַבִּי סִימוֹן בַּר זַבְדִּי, רַבִּי פִּנְחָס אָמַר אֲנַסְּכָה וַאֲנַסְּכָה, אֲנַסֶּה בְּדִבְרֵי תוֹרָה, וַאֲנַסֶּה בְּדִבְרֵי מִינוּת. אָנוּסָה מִדִּבְרֵי מִינוּת לְדִבְרֵי תוֹרָה. וּרְאֵה בְטוֹב, בְּטוֹבָתָהּ שֶׁל תּוֹרָה. וְהִנֵּה גַּם הוּא הָבֶל, לֹא הָיָה צָרִיךְ קְרָיָה לְמֵימַר אֶלָּא וְהִנֵּה גַּם הוּא שִׂמְחָה, וְאַתְּ אָמַר וְהִנֵּה גַּם הוּא הָבֶל. רַבִּי חִזְקִיָּה בְּשֵׁם רַבִּי סִימוֹן בַּר זַבְדִּי אָמַר כָּל הַתּוֹרָה שֶׁאַתְּ לָמֵד בָּעוֹלָם הַזֶּה הֶבֶל הוּא לִפְנֵי תּוֹרָה שֶׁבָּעוֹלָם הַבָּא, לְפִי שֶׁבָּעוֹלָם הַזֶּה אָדָם לָמֵד תּוֹרָה וְשׁוֹכֵחַ, אֲבָל לֶעָתִיד לָבוֹא מַה כְּתִיב תַּמָּן (ירמיה לא, לב) : נָתַתִּי אֶת תּוֹרָתִי בְּקִרְבָּם. וְרַבָּנָן אָמְרִין עוֹד יִנָּתֵךְ יֵצֶר רָע לִפְנֵי יֵצֶר טוֹב. וּרְאֵה בְטוֹב, בְּטוֹבָתוֹ שֶׁל עוֹלָם הַבָּא. רַבִּי יוֹנָה בְּשֵׁם רַבִּי סִימוֹן בַּר זְבִיד כָּל שַׁלְוָה שֶׁאָדָם רוֹאֶה בָּעוֹלָם הַזֶּה הֶבֶל הִיא לִפְנֵי שַׁלְוָתוֹ שֶׁל עוֹלָם הַבָּא, לְפִי שֶׁבָּעוֹלָם הַזֶּה אָדָם מֵת וּמוֹרִישׁ שַׁלְוָתוֹ לְאַחֵר, אֲבָל לָעוֹלָם הַבָּא כְּתִיב (ישעיה סה, כב) : לֹא יִבְנוּ וְאַחֵר יֵשֵׁב.

לִשְׂחוֹק אָמַרְתִּי מְהוֹלָל, אָמַר רַבִּי אַבָּא בַּר כַּהֲנָא מַה מְּעֻרְבָּב הַשְֹּׂחוֹק שֶׁאֻמּוֹת הָעוֹלָם שׂוֹחֲקִים בְּבָתֵּי קַרְקָסִיאוֹת וּבְבָתֵּי תֵּיאַרְטִיאוֹת שֶׁלָּהֶם. וּלְשִׂמְחָה מַה זֹּה עוֹשָׂה, מַה טִּיבוֹ שֶׁל תַּלְמִיד חָכָם לְהִכָּנֵס שָׁם. דָּבָר אַחֵר, לִשְׂחוֹק אָמַרְתִּי מְהוֹלָל, מַה מְּעֻרְבָּב הַשְֹּׂחוֹק שֶׁשָֹּׂחֲקָה מִדַּת הַדִּין עַל דּוֹר הַמַּבּוּל, הֲדָא הוּא דִכְתִיב (איוב כא, ט יג) : בָּתֵּיהֶם שָׁלוֹם מִפָּחַד וגו' זַרְעָם נָכוֹן לִפְנֵיהֶם וגו' שׁוֹרוֹ עִבַּר וְלֹא יַגְעִל וגו' יְשַׁלְּחוּ כַצֹּאן עֲוִילֵיהֶם יִשְׂאוּ כְּתֹף וְכִנּוֹר וגו' יְכַלּוּ בַטּוֹב יְמֵיהֶם וגו', מַה כְּתִיב תַּמָּן (איוב כא, יג) : וַיֹּאמְרוּ לָאֵל סוּר מִמֶּנּוּ, וְכֵיוָן שֶׁאָמְרוּ: מַה שַּׁדַּי כִּי נַעַבְדֶנּוּ, אָמַר לָהֶם הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא: וּלְשִׂמְחָה מַה זּוֹ עֹשָׂה, חַיֵּיכֶם שֶׁאֶמְחֶה אֶתְכֶם מִן הָעוֹלָם, הֲדָא הוּא דִכְתִיב (בראשית ז, כג) : וַיִּמַּח אֶת כָּל הַיְקוּם. דָּבָר אַחֵר, לִשְׂחוֹק אָמַרְתִּי מְהוֹלָל, מַה מְּעֻרְבָּב הַשְֹּׂחוֹק שֶׁשָֹּׂחֲקָה מִדַּת הַדִּין עַל אַנְשֵׁי סְדוֹם, שֶׁנֶּאֱמַר (איוב כח, ה) : אֶרֶץ מִמֶּנָהּ יֵצֵא לָחֶם וגו' מְקוֹם סַפִּיר אֲבָנֶיהָ וגו' נָתִיב לֹא יְדָעוֹ עָיִט וגו', וּכְשֶׁאָמְרוּ נְשַׁכַּח תּוֹרַת הָרֶגֶל מִבֵּינוֹתֵינוּ, הֲדָא הוּא דִכְתִיב (איוב כח, ד) : פָּרַץ נַחַל מֵעִם גָּר הַנִּשְׁכָּחִים מִנִּי רָגֶל, אָמַר לָהֶם הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, חַיֵּיכֶם אֲנִי אֲשַׁכַּח אֶתְכֶם מִן הָעוֹלָם, שֶׁנֶּאֱמַר (בראשית יט, כט) : וַה' הִמְטִיר עַל סְדֹם.

דָּבָר אַחֵר, לִשְׂחוֹק אָמַרְתִּי מְהוֹלָל, מַה מְּעֻרְבָּב הַשְֹּׂחוֹק שֶׁשָֹּׂחֲקָה מִדַּת הַדִּין עַל אֱלִישֶׁבַע בַּת עַמִּינָדָב, אֱלִישֶׁבַע בַּת עַמִּינָדָב רָאֲתָה אַרְבַּע שְׂמָחוֹת בְּיוֹם אֶחָד, משֶׁה יְבָמָהּ, מֶלֶךְ. נַחְשׁוֹן אָחִיהָ, נָשִׂיא רֹאשׁ כָּל הַנְּשִׂיאִים. אַהֲרֹן בַּעֲלָהּ, כֹּהֵן מְלֻבָּשׁ אַבְנֵי אֵפוֹד. שְׁנֵי בָנֶיהָ, סְגָנֵי כְּהֻנָּה. וְכֵיוָן שֶׁנִּכְנְסוּ לְהַקְטִיר שֶׁלֹא בִרְשׁוּת נִשְׂרְפוּ וְנֶהֶפְכָה שִֹּׂמְחָתָהּ לְאֵבֶל, הֱוֵי אוֹמֵר וּלְשִׂמְחָה מַה זֹּה עוֹשָׂה, שֶׁנֶּאֱמַר (ויקרא טז, א) : אַחֲרֵי מוֹת שְׁנֵי בְּנֵי אַהֲרֹן וגו'.

דָּבָר אַחֵר, לִשְׂחוֹק אָמַרְתִּי מְהוֹלָל, מַה מְּעֻרְבָּב הַשְֹּׂחוֹק, דְּאָמַר רַבִּי אַחָא אָמַר שְׁמוּאֵל שְׁלשָׁה הֵן הַדְּבָרִים שֶׁשִֹּׂחֲקָה עֲלֵיהֶם מִדַּת הַדִּין וּלְבַסּוֹף הוֹלְלָתַם וְעִרְבְּבָתַם, כְּתִיב (דברים יז, יז) : וְלֹא יַרְבֶּה לוֹ נָשִׁים, וּכְתִיב (מלכים א יא, ג) : [ויהי לשלמה שבע מאות שרות ושלש מאות פלגשים] [ויהי לו נשים שרות שבע מאות ופילגשים שלש מאות], כְּתִיב (דברים יז, טז) : לֹא יַרְבֶּה לוֹ סוּסִים, וּכְתִיב (מלכים א ה, ו) : וַיְהִי לִשְׁלֹמֹה אַרְבָּעִים אֶלֶף אֻרְוֹת סוּסִים. כְּתִיב (דברים יז, יז) : וְכֶסֶף וְזָהָב לֹא יַרְבֶּה לוֹ מְאֹד, וּכְתִיב (דברי הימים ב א, טו) : וַיִּתֵּן הַמֶּלֶךְ אֶת הַכֶּסֶף וְאֶת הַזָּהָב בִּירוּשָׁלַיִם כָּאֲבָנִים, לֹא הָיוּ נִגְנָבוֹת. אָמַר רַבִּי יוֹסֵי בְּרַבִּי חֲנִינָא אַבְנֵי עֶשֶׂר אַמּוֹת וְאַבְנֵי שְׁמוֹנָה אַמּוֹת. תָּנֵי בְּשֵׁם רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן יוֹחָאי אֲפִלּוּ מִשְׁקָלוֹת שֶׁהָיוּ בִּימֵי שְׁלֹמֹה שֶׁל זָהָב הָיוּ, שֶׁנֶּאֱמַר (מלכים א י, כא) : אֵין כֶּסֶף נֶחְשָׁב בִּימֵי שְׁלֹמֹה לִמְאוּמָה. אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא וּלְשִׂמְחָה מַה זֹּה עֹשָׂה, מָה עֲטָרָה זוֹ עוֹשָׂה בְּיָדְךָ רֵד מִכִּסְאִי, בְּאוֹתָהּ שָׁעָה יָרַד מַלְאָךְ בִּדְמוּתוֹ שֶׁל שְׁלֹמֹה וְיָשַׁב עַל כִּסְאוֹ, וְהָיָה מְחַזֵּר עַל בָּתֵּי כְנֵסִיּוֹת וְעַל בָּתֵּי מִדְרָשׁוֹת וְעַל בָּתֵּי גְּדוֹלֵי יִשְׂרָאֵל, וְאוֹמֵר: אֲנִי קֹהֶלֶת הָיִיתִי מֶלֶךְ, וְהָיוּ מַכִּין אוֹתוֹ בְּקָנֶה וְנוֹתְנִין לְפָנָיו קְעָרָה שֶׁל גְּרִיסִין, בְּאוֹתָהּ שָׁעָה בָּכָה וְאָמַר (קהלת ב, י) : וְזֶה הָיָה חֶלְקִי מִכָּל עֲמָלִי.

דָּבָר אַחֵר, לִשְׂחוֹק אָמַרְתִּי מְהוֹלָל, אָמַר רַבִּי פִּנְחָס דִּדְהוּבָא מְעָרְבָּב מָה חֶדְוָתָה עָבְדָא, עוֹבָדָא הֲוָה בְּבַר נָשׁ מֵרַבְרְבֵי בָּבֶל שֶׁנָּשָׂא בְּנוֹ אִשָּׁה, בָּרְבִיעִי עָשָׂה סְעוּדָה לַחֲכָמִים, אָמַר לִבְנוֹ עֲלֵה לָעֲלִיָּה וְהָבֵא לָנוּ יַיִן טוֹב מֵחָבִית פְּלוֹנִי, עָלָה לְהָבִיא יַיִן יָשָׁן מִן הָעֲלִיָּה הִכִּישׁוֹ נָחָשׁ וָמֵת, הִמְתִּין לֵירֵד וְלֹא יָרַד, אָמַר אֶעֱלֶה וְאֶרְאֶה מַה טִּיבוֹ שֶׁבְּנִי מִתְעַכֵּב, עָלָה וּמְצָאוֹ שֶׁהִכִּישׁוֹ נָחָשׁ וָמֵת מֻשְׁלָךְ בֵּין הֶחָבִיּוֹת, הִמְתִּין אוֹתוֹ חָסִיד עַד שֶׁאָכְלוּ וְשָׁתוּ הָאוֹרְחִין כָּל סְעוּדָתָן וְגָמְרוּ לְבָרֵךְ, אָמַר לָהֶם רַבּוֹתַי לֹא לְבָרֵךְ בִּרְכַּת חֲתָנִים לְבֵית אוֹתוֹ הָאִישׁ בָּאתֶם לְבָרֵךְ בְּנוֹ, עַכְשָׁו אִמְרוּ עָלָיו בִּרְכַּת אֲבֵלִים עַל בְּנוֹ, לֹא לְהַכְנִיסוֹ לַחֻפָּה בָּאתֶם הַכְנִיסוּהוּ לַקֶּבֶר. עָאל רַבִּי זַכַּאי וְאַפְטַר עֲלֵיהּ: לִשְחֹוֹק אָמַרְתִּי מְהוֹלָל וּלְשִׂמְחָה מַה זֹּה עוֹשָׂה.

תַּרְתִּי בְלִבִּי לִמְשׁוֹךְ בַּיַיִן, אָמַר שְׁלֹמֹה: תַּרְתִּי בְלִבִּי לִמְשׁוֹךְ בַּיַּיִן, לִמְשֹׁךְ בְּיֵינָהּ שֶׁל תּוֹרָה, אֶת בְּשָׂרִי, וְלִבִּי נֹהֵג בַּחָכְמָה, בְּחָכְמָתָהּ שֶׁל תּוֹרָה. וְלֶאֱחֹז בְּסִכְלוּת, רַבִּי יוּדָן בְּעָא קַמֵּיהּ דְּרַבִּי אַחָא מַהוּ דֵין דִּכְתִיב וְלֶאֱחֹז בְּסִכְלוּת, אָמַר לֵיהּ לֶאֱחֹז בְּסֻכְלָנוּתָא.

הִגְדַּלְתִּי מַעֲשָׂי, אָמַר שְׁלֹמֹה הִגְדַּלְתִּי מַעֲשַׂי מִמַּעֲשֵׂי אֲבוֹתַי, הִגְדַּלְתִּי מַעֲשָׂי, הֲדָא הוּא דִכְתִיב (מלכים א י, יח) : וַיַּעַשׂ הַמֶּלֶךְ כִּסֵּא שֵׁן גָּדוֹל וגו' בָּנִיתִי לִי בָּתִּים, הֲדָא הוּא דִכְתִיב (מלכים א ט, י) : וַיְהִי מִקְצֵה עֶשְׂרִים שָׁנָה אֲשֶׁר בָּנָה שְׁלֹמֹה אֶת שְׁנֵי הַבָּתִּים. נָטַעְתִּי לִי כְּרָמִים, שֶׁנֶּאֱמַר (שיר השירים ח, יא) : כֶּרֶם הָיָה לִשְׁלֹמֹה בְּבַעַל הָמוֹן.

עָשִׂיתִי לִי גַּנּוֹת וּפַרְדֵּסִים, כְּמַשְׁמָעוֹ, וְנָטַעְתִּי בָהֶם עֵץ כָּל פֶּרִי, אֲפִלּוּ פִּלְפְּלִין. אָמַר רַבִּי אַבָּא בַּר כַּהֲנָא בָּרוּחוֹת הָיָה שְׁלֹמֹה מִשְׁתַּמֵּשׁ וְשׁוֹלֵחַ לְהִנְדִּיקִי וּמְבִיאִין לוֹ מִשָּׁם מַיִם וּמַשְׁקִין כָּאן וְעוֹשֶׂה פֵּרוֹת. אָמַר לוֹ רַבִּי יַנַּאי בְּרֵיהּ דְּרַבִּי שִׁמְעוֹן, אִם אַתָּה אוֹמֵר כֵּן נִמְצֵאתָ מְיַגְּעוֹ, אֶלָּא עָמַד שְׁלֹמֹה בְּחָכְמָתוֹ עַל מַשְׁתִּיתָהּ שֶׁל אֶרֶץ, וְרָאָה אֵיזֶה מַשְׁתִּיתָהּ מֻפְנֶה לְשָׁם וְנָטַע בָּהּ עַל מַשְׁתִּיתָהּ שֶׁל אֶרֶץ, וְכָךְ הָיְתָה עוֹשָׂה פֵּרוֹת.

עָשִׂיתִי לִי בְּרֵכוֹת מָיִם, פּוֹסְקִינוֹס, לְהַשְׁקוֹת מֵהֶם יַעַר צוֹמֵחַ עֵצִים, זוֹ אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל, שֶׁנֶּאֱמַר (מלכים א י, יז) : וַיִּתְּנֵם הַמֶּלֶךְ בְּבֵית יַעַר הַלְּבָנוֹן.

קָנִיתִי עֲבָדִים וּשְׁפָחוֹת, דִּכְתִיב (נחמיה ז, ס) : כָּל הַנְּתִינִים וּבְנֵי עַבְדֵי שְׁלֹמֹה שְׁלשׁ מֵאוֹת תִּשְׁעִים וּשְׁנָיִם. וּבְנֵי בַיִת הָיָה לִי, שֶׁנֶּאֱמַר (מלכים א ה, ז) : וְכִלְכְּלוּ הַנִּצָּבִים הָאֵלֶּה אֶת הַמֶּלֶךְ וגו' לֹא יְעַדְּרוּ דָּבָר. מָה הוּא לֹא יְעַדְּרוּ דָבָר, אָמַר רַבִּי חָמָא בַּר חֲנִינָא מֵעוֹלָם לֹא חָסַר שֻׁלְחָנוֹ שֶׁל שְׁלֹמֹה לֹא וֶרֶד בִּימוֹת הַחַמָּה, וְלֹא קִישׁוּאִין בִּימוֹת הַגְּשָׁמִים, אֶלָּא הָיָה טוֹעֲמָן כָּל הַשָּׁנָה. גַּם מִקְנֶה בָקָר וָצֹאן הַרְבֵּה הָיָה לִי, וְאוֹמֵר (מלכים א ה, ג) : וּבַרְבֻּרִים אֲבוּסִים, מָה הוּא וּבַרְבֻּרִים אֲבוּסִים, רַבָּנָן אָמְרֵי מִינַיָּא בִּרְבְּרַיָּיה. רַבִּי בֶּרֶכְיָה בְּשֵׁם רַבִּי יְהוּדָה עוֹף גָּדוֹל הָיָה וּמְעֻלֶּה וּמְשֻׁבָּח וְהָיָה עוֹלֶה וְיוֹשֵׁב עַל שֻׁלְחָנוֹ בְּכָל יוֹם וָיוֹם, וּמֵהֵיכָן הוּא בָּא מִבַּרְבַּרְיָיה הָיָה בָּא בְּכָל יוֹם.

כָּנַסְתִּי לִי גַּם כֶּסֶף וְזָהָב, הֲדָא הוּא דִכְתִיב (מלכים א י, כז) : וַיִּתֵּן הַמֶּלֶךְ אֶת הַכֶּסֶף בִּירוּשָׁלַיִם כַּאֲבָנִים. אֶפְשָׁר כַּאֲבָנִים בַּדְּרָכִים וּבַחֲצֵרוֹת וְלֹא הָיוּ נִגְנָבוֹת, אֶלָּא הָיוּ גְדוֹלוֹת אַבְנֵי שְׁמוֹנֶה אַמּוֹת וְאַבְנֵי עֶשֶׂר אַמּוֹת. תָּנָא אֲפִלּוּ מִשְׁקָלוֹת שֶׁהָיוּ בִּימֵי שְׁלֹמֹה שֶׁל זָהָב הָיוּ, וְהָיוּ מִשְׁתַּמְּשִׁין בִּכְלֵי מִשְׁקָלוֹת שֶׁל זָהָב קַנְטָרִין, וְכָל מִשְׁקָל וּמִשְׁקָל גָּדוֹל וְקָטָן שֶׁל זָהָב הָיוּ. וּסְגֻלַּת מְלָכִים, שֶׁנֶּאֱמַר (דברי הימים ב ט, כג) : וְכָֹל מַלְכֵי הָאָרֶץ מְבַקְּשִׁים אֶת שְׁלֹמֹה. וְהַמְדִינוֹת, זוֹ מַלְכַּת שְׁבָא, שֶׁהָיְתָה מְדַיֶּנֶת עִמּוֹ בְּחָכְמָתָהּ וּבִשְׁאֵלוֹתֶיהָ וְלֹא יָכְלָה לְנַצְּחוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר (מלכים א י; דברי הימים ב ט) : וַתָּבֹא אֵלָיו לְנַסּוֹתוֹ בְּחִידוֹת וַיִּתֵּן לָהּ הַמֶּלֶךְ אֶת כָּל שְׁאֵלָתָהּ אֲשֶׁר שָׁאֲלָה. עָשִׂיתִי לִי שָׁרִים וְשָׁרוֹת. זַמָּרִין וְזַמָּרָתָא. וְתַעֲנֻגוֹת בְּנֵי הָאָדָם. דִּימוֹסִיּוֹת וּמֶרְחֲצָאוֹת. שִׁדָּה וְשִׁדּוֹת. שֵׁידָא וְשֵׁידְתָּא דַּהֲווֹן אַזְיִין בְּהוֹן. אָמַר רַבִּי חִיָּא בַּר נְחֶמְיָה וְכִי אֵין הַכָּתוּב מוֹדִיעֵנוּ אֶלָּא עָשְׁרוֹ שֶׁל שְׁלֹמֹה, הָא אֵין מְדַבֵּר אֶלָּא בְּדִבְרֵי תוֹרָה, הִגְדַּלְתִּי מַעֲשָׂי, הֲדָא הוּא דִכְתִיב (שמות לב, טז) : וְהַלֻּחֹת מַעֲשֵׂה אֱלֹהִים הֵמָּה. בָּנִיתִי לִי בָּתִּים, אֵלּוּ בָּתֵּי כְנֵסִיּוֹת וּבָתֵּי מִדְרָשׁוֹת. נָטַעְתִּי לִי כְּרָמִים, אֵלּוּ שׁוּרוֹת שֶׁל תַּלְמִידֵי חֲכָמִים שֶׁהֵם יוֹשְׁבִין שׁוּרוֹת שׁוּרוֹת כְּכֶרֶם, כְּדִתְנַן זֶה מִדְרָשׁ דָּרַשׁ רַבִּי אֶלְעָזָר בֶּן עֲזַרְיָה לִפְנֵי חֲכָמִים בְּכֶרֶם בְּיַבְנֶה, וְכִי כֶּרֶם הָיָה, אֶלָּא אֵלּוּ תַּלְמִידֵי חֲכָמִים שֶׁיּוֹשְׁבִין שׁוּרוֹת שׁוּרוֹת כְּכֶרֶם. עָשִׂיתִי לִי גַּנּוֹת וּפַרְדֵּסִים, אֵלּוּ מִשְׁנָיוֹת גְּדוֹלוֹת, כְּגוֹן מִשְׁנָתוֹ שֶׁל רַבִּי חִיָּא רַבָּה וּמִשְׁנָתוֹ שֶׁל רַבִּי הוֹשַׁעְיָא רַבָּה וּמִשְׁנָתוֹ שֶׁל בַּר קַפָּרָא. וְנָטַעְתִּי בָהֶם עֵץ כָּל פֶּרִי, זֶה הַתַּלְמוּד שֶׁכָּלוּל בָּהֶם. עָשִׂיתִי לִי בְּרֵכוֹת מָיִם, רַבִּי חִיָּא רַבָּה אָמַר אֵלּוּ הַדְּרָשׁוֹת. לְהַשְׁקוֹת מֵהֶן יַעַר צוֹמֵחַ עֵצִים, אֵלּוּ הַתִּינוֹקוֹת שֶׁהֵם לְמֵדִים. רַבִּי נַחְמָן אָמַר זֶה הַתַּלְמוּד. לְהַשְׁקוֹת מֵהֶם יַעַר צוֹמֵחַ עֵצִים, אֵלּוּ תַּלְמִידֵי חֲכָמִים שֶׁהֵם לְמֵדִים. קָנִיתִי לִי עֲבָדִים וּשְׁפָחוֹת, אֵלּוּ הָאֻמּוֹת, שֶׁנֶּאֱמַר (יואל ג, ב) : וְגַם עַל הָעֲבָדִים וְעַל הַשְּׁפָחוֹת בַּיָּמִים הָהֵמָה אֶשְׁפֹּךְ אֶת רוּחִי, [והאמות לעתיד לבוא יהיו עבדים לישראל], כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב בִּישַׁעְיָה (ישעיה סא, ה) : וְעָמְדוּ זָרִים וְרָעוּ צֹאנְכֶם וגו'. וּבְנֵי בַיִת הָיָה לִי, זֶה רוּחַ הַקֹּדֶשׁ. גַּם מִקְנֶה בָקָר וָצֹאן, אֵלּוּ הַקָּרְבָּנוֹת, הֲדָא הוּא דִכְתִיב (ויקרא א, ב) : מִן הַבָּקָר וּמִן הַצֹּאן תַּקְרִיבוּ. כָּנַסְתִּי לִי גַּם כֶּסֶף וְזָהָב, אֵלּוּ דִּבְרֵי תוֹרָה, שֶׁנֶּאֱמַר (תהלים יט, יא) : הַנֶּחֱמָדִים מִזָּהָב. וּסְגֻלַּת מְלָכִים, שֶׁנֶּאֱמַר (משלי ח, טו) : בִּי מְלָכִים יִמְלֹכוּ (משלי ח, טז) : בִּי שָׂרִים יָשׂרוּ. וְהַמְּדִינוֹת, אֵלּוּ תַּלְמִידֵי חֲכָמִים שֶׁמְּדַיְּנִין בַּהֲלָכָה. עָשִׂיתִי לִי שָׁרִים וְשָׁרוֹת, אֵלּוּ הַתּוֹסֶפְתּוֹת [משוררים זכרים משוררות נקבות]. וְתַעֲנֻגּוֹת, אֵלּוּ הָאַגָּדוֹת, שֶׁהֵן עִנּוּגֵי שֶׁל מִקְרָא. שִׁדָּה וְשִׁדּוֹת, דַּיָּנִין זְכָרִים וְדַיָּנוֹת נְקֵבוֹת.

רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי פָּתַר קְרָיָיה בְּיִשְׂרָאֵל בִּכְנִיסָתָן לָאָרֶץ, הִגְדַּלְתִּי מַעֲשָׂי (במדבר טו, ב) : כִּי תָבֹאוּ אֶל אֶרֶץ מוֹשְׁבֹתֵיכֶם וַעֲשִׂיתֶם אִשֶּׁה לַה'. בָּנִיתִי לִי בָּתִּים (דברים ו, יא) : וּבָתִּים מְלֵאִים כָּל טוּב. נָטַעְתִּי לִי כְּרָמִים (דברים ו, יא) : כְּרָמִים וְזֵיתִים אֲשֶׁר לֹא נָטָעְתָּ. עָשִׂיתִי לִי גַּנּוֹת וּפַרְדֵּסִים. אַדְרִיָּאנוֹס שְׁחִיק טְמַיָּא שָׁאַל אֶת רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן חֲנַנְיָא, כְּתִיב בַּתּוֹרָה (דברים ח, ט) : אֶרֶץ אֲשֶׁר לֹא בְמִסְכֵּנֻת וגו', יָכוֹל אַתְּ מַיְיתֵי לִי תְּלַת מִילִין דַּאֲנָא שָׁאֵיל, אֲמַר לֵיהּ וּמָה אִינוּן, אֲמַר לֵיהּ פִּלְפְּלִין וּפוּסְיָאנִין וּמְטַקְסָא. אַיְיתֵי פִּלְפְּלִין מִן נִצְחָנָה, וּפוּסְיָאנִין מִן צַיְידָן וּמַאן דְּאָמַר מִן עַכְבְּרִין, וּמְטַקְסָא מִן גּוּשׁ חָלָב. עָשִׂיתִי לִי בְּרֵכוֹת מָיִם, שֶׁנֶּאֱמַר (דברים ח, ז) : אֶרֶץ נַחֲלֵי מָיִם. לְהַשְׁקוֹת מֵהֶם יַעַר צוֹמֵחַ עֵצִים, אָמַר רַבִּי לֵוִי אֲפִלּוּ קָנִים שֶׁל חִצִּים לֹא חָסְרָה אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל. קָנִיתִי עֲבָדִים וּשְׁפָחוֹת (שמות יב, לח) : וְגַם עֵרֶב רַב וגו'. וּבְנֵי בַיִת הָיָה לִי, אֵלּוּ הַגִּבְעוֹנִים שֶׁעֲשָׂאָן יְהוֹשֻׁעַ חוֹטְבֵי עֵצִים וְשׁוֹאֲבֵי מַיִם, שֶׁנֶּאֱמַר (יהושע ט, כז) : וַיִּתְּנֵם יְהוֹשֻׁעַ בַּיּוֹם הַהוּא חֹטְבֵי עֵצִים וְשֹׁאֲבֵי מַיִם. גַּם מִקְנֶה בָקָר וָצֹאן הַרְבֵּה הָיָה לִי, (במדבר לב, א) : וּמִקְנֶה רַב הָיָה וגו'. כָּנַסְתִּי לִי גַּם כֶּסֶף וְזָהָב, שֶׁנֶּאֱמַר (תהלים קה, לז) : וַיּוֹצִיאֵם בְּכֶסֶף וְזָהָב. וּסְגֻלַּת מְלָכִים וְהַמְּדִינוֹת, זוֹ בִּזַּת עוֹג וּבִזַּת מִדְיָן. עָשִׂיתִי לִי שָׁרִים וְשָׁרוֹת, מְשׁוֹרְרִים זְכָרִים וּמְשׁוֹרְרוֹת נְקֵבוֹת. וְתַעֲנֻגּוֹת בְּנֵי הָאָדָם, זֶה עִנּוּגָן שֶׁל יִשְׂרָאֵל. שִׁדָּה וְשִׁדּוֹת, תַּפְנוּקִין וְתַפְנוּקְיָין.

וְגָדַלְתִּי וְהוֹסַפְתִּי מִכֹּל שֶׁהָיוּ לְפָנַי בִּירוּשָׁלָיִם. וְכִי מִי הָיָה לְפָנָיו בִּירוּשָׁלַיִם, לֹא דָּוִד אָבִיו הָיָה, אַרְבָּעָה נִקְרְאוּ מָנֶה בֶּן פְּרָס, אוֹן בֶּן פֶּלֶת, בְּנוֹ צִפּוֹר, בְּנוֹ בְעוֹר, וְחִזְקִיָּה. וּשְׁנַיִם נִקְרְאוּ מָנֶה בֶּן מָנֶה, בֶּן עִקֵּשׁ וּשְׁלֹמֹה. אַף חָכְמָתִי עָמְדָה לִי. אָמַר רַבִּי אַחָא אָמַר שְׁלֹמֹה כָּל תּוֹרָה שֶׁלָּמַדְתִּי בְּזִקְנָתִי פַּסְטֵירִין בְּאַף, נִתְקַיְּמָה בִּי.

וְכֹל אֲשֶׁר שָׁאֲלוּ עֵינַי וגו', לֹא מָנַעְתִּי אֶת לִבִּי מִכָּל שִׂמְחָה, זוֹ שִׂמְחַת הָעשֶׁר. כִּי לִבִּי שָׂמֵחַ מִכָּל עֲמָלִי וְזֶה הָיָה חֶלְקִי מִכָּל עֲמָלִי, מַאן דְּאָמַר קוּדֵיהּ, מַאן דְּאָמַר קְשַׁרְתֵּיהּ. דָּבָר אַחֵר, וְכֹל אֲשֶׁר שָׁאֲלוּ עֵינַי, בַּנָּשִׁים. לֹא אָצַלְתִּי מֵהֶם. לֹא מָנַעְתִּי אֶת לִבִּי מִכָּל שִׂמְחָה, זוֹ שִׂמְחַת הַנָּשִׁים. כִּי לִבִּי שָׂמֵחַ מִכָּל עֲמָלִי, זוֹ הַפְרָשַׁת חַלָּה, וּמַאן דְּאָמַר זוֹ הַפְרָשַׁת נְסָכִים.

וּפָנִיתִי אֲנִי לִרְאוֹת חָכְמָה. וּפָנִיתִי, וּפִנִּיתִי, כַּסֵּפֶל הַזֶּה שֶׁנִּתְמַלֵּא בִּשְׁעָתוֹ וְנִשְׁפַּךְ בִּשְׁעָתוֹ, כָּךְ לָמַד שְׁלֹמֹה תּוֹרָה בִּשְׁעָתוֹ וּשְׁכֵחָהּ בִּשְׁעָתוֹ. לִרְאוֹת חָכְמָה וְהוֹלֵלוֹת וְסִכְלוּת, רַבִּי חֲנִינָא בַּר פַּפָּא וְרַבִּי סִימוֹן, רַבִּי חֲנִינָא בַּר פַּפָּא אוֹמֵר: הוֹלֵלוֹת, זֶה הוֹלֵלָה שֶׁל מַלְכוּת. וְסִכְלוּת, זוֹ הַטַּרְחוּת. רַבִּי סִימוֹן אוֹמֵר: הוֹלֵלוֹת, זוֹ הוֹלֵלָה שֶׁל מִינוּת. וְסִכְלוּת, זוֹ הַטִּפְּשׁוּת. כִּי מֶה הָאָדָם שֶׁיָּבוֹא אַחֲרֵי הַמֶּלֶךְ וגו', אִם יֹאמַר לְךָ אָדָם יָכוֹל אֲנִי לַעֲמֹד עַל מַשְׁתִּיתוֹ שֶׁל עוֹלָם, אֱמֹר לוֹ אַחֲרֵי הַמֶּלֶךְ בָּשָׂר וָדָם אִי אַתָּה יָכוֹל לַעֲמֹד, אַחַר מֶלֶךְ מַלְכֵי הַמְלָכִים הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אַתָּה יָכוֹל לַעֲמֹד. רַבִּי נַחְמָן אָמַר תַּרְתֵּי לַחֲרִישַׁת הַקָּנִים שֶׁאֵין אָדָם יָכוֹל לְהִכָּנֵס לְתוֹכָהּ, מֶה עָשָׂה פִּקֵּחַ אֶחָד, כִּסַּח וְנִכְנַס כִּסַּח וְנִכְנַס דֶּרֶךְ הַכִּסּוּחַ וְיָצָא דֶּרֶךְ הַכִּסּוּחַ. רַבִּי נַחְמָן אָמַר חוֹרֵי, לְפָלָטִין גְּדוֹלָה שֶׁהָיָה לוֹ פְּתָחִים הַרְבֵּה, וְכָל מִי שֶׁנִּכְנַס לְתוֹכָהּ טוֹעֶה, הָיָה שָׁם פִּקֵּחַ אֶחָד נִכְנַס וְנָטַל פְּקִיעַת גֶּמִי וּקְשָׁרָהּ נֶגֶד הַפֶּתַח, הַכֹּל נִכְנָסִין אֵצֶל הַפְּקַעַת וְיוֹצְאִין דֶּרֶךְ הַפְּקַעַת. אָמַר רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן יוֹחָאי, מָשָׁל לְמָה הַדָּבָר דּוֹמֶה לְמֶלֶךְ בָּשָׂר וָדָם שֶׁבָּנָה פָּלָטִין וְכָל הָעוֹבְרִים וְשָׁבִים נִכְנָסִים לְתוֹכוֹ, וְאָמְרוּ אִלּוּ הָיוּ עַמּוּדֶיהָ גְּבוֹהִים הָיְתָה נָאָה, אִלּוּ הָיוּ כָּתְלֶיהָ גְּבוֹהִים הָיְתָה נָאָה, אִלּוּ הָיְתָה תִּקְרָתָהּ גָּבוֹהַּ הָיְתָה נָאָה. שֶׁמָּא יָבוֹא אִישׁ וְיֹאמַר אִלּוּ הָיוּ לִי שָׁלשׁ יָדַיִם אוֹ שָׁלשׁ עֵינַיִם אוֹ שְׁלשָׁה אָזְנַיִם אוֹ שְׁלשָׁה רַגְלַיִם, הָיִיתִי נָאֶה, תַּלְמוּד לוֹמַר: אֵת אֲשֶׁר כְּבָר עָשׂוּהוּ, אֵין כְּתִיב כָּאן עָשָׂהוּ, אֶלָּא עָשׂוּהוּ, כִּבְיָכוֹל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא וּבֵית דִּינוֹ עֲשָׂאוּהוּ, נִמְנִים עַל כָּל אֵבָר וְאֵבָר מִשֶּׁלְּךָ וּמַעֲמִידְךָ עַל תִּקּוּנְךָ. וְאִם תֹּאמַר שְׁתֵּי רָשֻׁיּוֹת הֵן, וַהֲלֹא כְּבָר נֶאֱמַר (דברים לב, ו) : הוּא עָשְׂךָ וַיְכֹנְנֶךָ. אָמַר רַבִּי לֵוִי בַּר חַיְתָא, מֶלֶךְ בָּשָׂר וָדָם בּוֹנֶה פָּלָטִין, אִם נָתַן בִּיבָהּ עַל פִּתְחָהּ אֵינָהּ נָאָה וְאֵינָהּ מְשֻׁבַּחַת, אֶלָּא הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא בָּרָא אֶת הָאָדָם וְנָתַן בִּיבוֹ עַל פִּתְחוֹ, וְאֵיזֶה זֶה, זֶה בֵּית חָטְמוֹ, וְהוּא נוֹאוֹ וְהוּא שִׁבְחוֹ. אָמַר רַבִּי יִצְחָק בַּר מַרְיוֹן, כְּתִיב (בראשית ב, ז) : וַיִּיצֶר ה' אֱלֹהִים אֶת הָאָדָם, מַה תַּלְמוּד לוֹמַר: אֲשֶׁר יָצַר, אֶלָּא הַצּוּר הוּא צַיָּר נָאֶה, כִּבְיָכוֹל מִתְגָּאֶה בְּעוֹלָמוֹ וְאוֹמֵר רְאוּ בְּרִיָה שֶׁבָּרָאתִי וְצוּרָה שֶׁצִּיַּרְתִּי. וְאָמַר רַבִּי יִצְחָק בַּר מַרְיוֹן (בראשית ב, ד) : אֵלֶּה תוֹלְדוֹת הַשָּׁמַיִם וְהָאָרֶץ בְּהִבָּרְאָם, הוּא בְּרָאָן וְהוּא מְשַׁבְּחָן, וּמִי מְגַנָּן, בּוֹרְאָן מְקַלְסָן, מִי נוֹתֵן בָּהֶן דֹּפִי, אֶלָּא הֵם נָאִים וּמְשֻׁבָּחִים הֵם, שֶׁנֶּאֱמַר: אֵלֶּה תוֹלְדוֹת הַשָּׁמַיִם וְהָאָרֶץ. רַבִּי פִּנְחָס בְּשֵׁם רַבִּי לֵוִי אָמַר: בְּהִבָּרְאָם, בְּהֵ״א בְּרָאָם.

וְרָאִיתִי אָנִי שֶׁיֵּשׁ יִתְרוֹן, תָּנֵי בְּשֵׁם רַבִּי מֵאִיר, כְּשֵׁם שֶׁיֵּשׁ יִתְרוֹן בֵּין הָאוֹר לְבֵין הַחשֶׁךְ, כֵּן יֵשׁ יִתְרוֹן בֵּין דִּבְרֵי תוֹרָה לְדִבְרֵי הֲבָלִים.

הֶחָכָם עֵינָיו בְּרֹאשׁוֹ וגו'. הֶחָכָם עֵינָיו בְּרֹאשׁוֹ, וְהַכְּסִיל עֵינָיו בְּרַגְלָיו, אֶלָּא עַד שֶׁהֶחָכָם בְּרֹאשׁוֹ שֶׁל עִנְיָן, הוּא יוֹדֵעַ מַה יֵּשׁ בְּסוֹפוֹ. רַבִּי מֵאִיר הֲוָה צָוַוח לְסוֹפֵיהּ דְּמִלָּה רֵישֵׁיהּ. דָּבָר אַחֵר, הֶחָכָם עֵינָיו בְּרֹאשׁוֹ, זֶה אַבְרָהָם אָבִינוּ. וְהַכְּסִיל בַּחשֶׁךְ הוֹלֵךְ, זֶה נִמְרוֹד. וְיָדַעְתִּי גַּם אָנִי שֶׁמִּקְרֶה אֶחָד יִקְרֶה אֶת כֻּלָּם.

וְאָמַרְתִּי אֲנִי בְּלִבִּי כְּמִקְרֵה הַכְּסִיל גַּם אָנִי יִקְרֵנִי וגו', אֲנִי נִקְרֵאתִי מֶלֶךְ, וְנִמְרוֹד הָרָשָׁע נִקְרָא מֶלֶךְ, זֶה מֵת, וְזֶה מֵת, אִם כֵּן וְלָמָּה חָכַמְתִּי אֲנִי אָז יֹתֵר, לָמָּה מָסַרְתִּי נַפְשִׁי עַל קְדֻשַּׁת שְׁמוֹ שֶׁל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא וְהִזְהַרְתִּי וְאָמַרְתִּי אֵין אֱלוֹהַּ כָּמוֹהוּ בָּעֶלְיוֹנִים וּבַתַּחְתּוֹנִים. וְעוֹד חָזַרְתִּי וְאָמַרְתִּי: כִּי אֵין זִכְרוֹן לֶחָכָם עִם הַכְּסִיל לְעוֹלָם, הַכֹּל נִשְׁכָּח, לָמָּה, דְּכֵיוָן דְּיִשְׂרָאֵל נִכְנָסִין לִידֵי צָרָה הֵן אוֹמְרִים (שמות לב, יג) : זְכֹר לְאַבְרָהָם לְיִצְחָק וּלְיִשְׂרָאֵל עֲבָדֶיךָ וגו', שֶׁמָּא אֻמּוֹת הָעוֹלָם אוֹמְרִים זְכֹר לְמַעֲשֵׂה נִמְרוֹד, הֲדָא הוּא דִכְתִיב: וְאֵיךְ יָמוּת הֶחָכָם עִם הַכְּסִיל.

דָּבָר אַחֵר, הֶחָכָם עֵינָיו בְּרֹאשׁוֹ, זֶה משֶׁה, וְהַכְּסִיל בַּחשֶׁךְ הוֹלֵךְ, זֶה בִּלְעָם הָרָשָׁע. וְיָדַעְתִּי גַּם אָנִי שֶׁמִּקְרֶה אֶחָד יִקְרֶה אֶת כֻּלָּם. וְאָמַרְתִּי אֲנִי בְּלִבִּי וגו', זֶה נִקְרָא נָבִיא, וְזֶה נִקְרָא נָבִיא, אִם כֵּן וְלָמָּה חָכַמְתִּי אֲנִי אָז יֹתֵר, לָמָּה נָתַתִּי נַפְשִׁי עַל הַתּוֹרָה, וְחָזַרְתִּי וְאָמַרְתִּי: כִּי אֵין זִכְרוֹן לֶחָכָם עִם הַכְּסִיל לְעוֹלָם, הַכֹּל נִשְׁכָּח, לְמָחָר יִשְׂרָאֵל נִכְנָסִין לְצָרָה וְאוֹמְרִים (ישעיה סג, יא) : וַיִּזְכֹּר יְמֵי עוֹלָם משֶׁה עַמּוֹ וגו', שֶׁמָּא אֻמּוֹת הָעוֹלָם אוֹמְרִים וַיִּזְכֹּר יְמֵי עוֹלָם בִּלְעָם עַמּוֹ, הֲדָא הוּא דִכְתִיב: וְאֵיךְ יָמוּת הֶחָכָם עִם הַכְּסִיל.

דָּבָר אַחֵר, הֶחָכָם עֵינָיו בְּרֹאשׁוֹ, זֶה דָּוִד מֶלֶךְ יִשְׂרָאֵל, וְהַכְּסִיל בַּחשֶׁךְ הוֹלֵךְ, זֶה נְבוּכַדְנֶצַר הָרָשָׁע. וְיָדַעְתִּי גַּם אָנִי שֶׁמִּקְרֶה אֶחָד יִקְרֶה אֶת כֻּלָּם, וְחָזַרְתִּי וְאָמַרְתִּי אֲנִי בְּלִבִּי וגו' כִּי אֵין זִכְרוֹן לֶחָכָם עִם הַכְּסִיל לְעוֹלָם בְּשֶׁכְּבָר הַיָּמִים הַבָּאִים הַכֹּל נִשְׁכָּח, זֶה בָּנָה בֵּית הַמִּקְדָּשׁ וּמָלַךְ אַרְבָּעִים שָׁנָה, וְזֶה הֶחֱרִיבוֹ וּמָלַךְ אַרְבָּעִים שָׁנָה, אִם כֵּן וְלָמָּה חָכַמְתִּי אֲנִי אָז יֹתֵר, לָמָּה נָתַתִּי נַפְשִׁי עַל בִּנְיַן בֵּית הַמִּקְדָּשׁ, וְחָזַרְתִּי וְאָמַרְתִּי: כִּי אֵין זִכְרוֹן לֶחָכָם עִם הַכְּסִיל לְעוֹלָם, הַכֹּל נִשְׁכָּח, מָחָר שְׁלֹמֹה עוֹמֵד וּבוֹנֶה בֵּית הַמִּקְדָּשׁ וְאוֹמֵר (דברי הימים ב ו, מב) : זָכְרָה לְחַסְדֵּי דָּוִיד עַבְדֶּךָ, שֶׁמָּא אֱוִיל מְרוֹדַךְ עוֹמֵד וְאוֹמֵר זָכְרָה לְחַסְדֵּי נְבוּכַדְנֶצַר עַבְדְּךָ, הֲדָא הוּא דִכְתִיב: וְאֵיךְ יָמוּת הֶחָכָם עִם הַכְּסִיל.

דָּבָר אַחֵר, הֶחָכָם עֵינָיו בְּרֹאשׁוֹ, זֶה שֶׁלָּקַח חִטִּים לְשָׁלשׁ שָׁנִים. וְהַכְּסִיל בַּחשֶׁךְ הוֹלֵךְ, זֶה שֶׁלָּקַח חִטִּים לְשָׁנָה אַחַת. וְיָדַעְתִּי גַּם אָנִי וגו', וְחָזַרְתִּי וְאָמַרְתִּי אֲנִי בְּלִבִּי וגו'. זֶה אוֹכֵל, וְזֶה אוֹכֵל, אִם כֵּן לָמָּה חָכַמְתִּי אֲנִי אָז יֹתֵר, לָמָּה מַשְׁכֵּנִית מָאנַיי מִן קַיְיטָא לְאַמְטֵי לִי מְזוֹנִין, וְחָזַרְתִּי וְאָמַרְתִּי: כִּי אֵין זִכְרוֹן לֶחָכָם עִם הַכְּסִיל לְעוֹלָם וגו' הַכֹּל נִשְׁכָּח, לְמָחָר שְׁנַת בַּצֹּרֶת בָּאָה, זֶה אוֹכֵל בְּיֹקֶר וְזֶה אוֹכֵל בְּזוֹל, הֲדָא הוּא דִכְתִיב: וְאֵיךְ יָמוּת הֶחָכָם עִם הַכְּסִיל.

דָּבָר אַחֵר, הֶחָכָם עֵינָיו בְּרֹאשׁוֹ, זֶה תַּלְמִיד חָכָם שֶׁהוּא רָגִיל בְּמִשְׁנָתוֹ, וְיָדַעְתִּי גַּם אָנִי וגו', וְחָזַרְתִּי וְאָמַרְתִּי אֲנִי בְּלִבִּי וגו'. זֶה נִקְרָא רַבִּי וְזֶה נִקְרָא רַבִּי, זֶה חָכָם וְזֶה חָכָם, זֶה עוֹטֵף בְּטַלִּיתוֹ וְזֶה עוֹטֵף בְּטַלִּיתוֹ, אִם כֵּן לָמָּה חָכַמְתִּי אָז יֹתֵר, לָמָּה נָתַתִּי נַפְשִׁי עַל תּוֹרָתִי, וְחָזַרְתִּי וְאָמַרְתִּי: אֵין זִכְרוֹן לֶחָכָם עִם הַכְּסִיל, לְמָחָר שְׁנֵיהֶם נִכְנָסִין לְבֵית הַוַּעַד אוֹ לְמָקוֹם אַחֵר, וְשׁוֹאֲלִין זֶה אֶת זֶה, זֶה נִשְׁאַל וּמֵשִׁיב, וְזֶה נִשְׁאַל וְאֵינוֹ מֵשִׁיב, הֲדָא הוּא דִכְתִיב: וְאֵיךְ יָמוּת הֶחָכָם עִם הַכְּסִיל. אָמַר רַבִּי חִיָּא בַּר נְחֶמְיָה אִם אֵין הַתַּלְמִיד צָרִיךְ לוֹמַר שְׁמוּעָה מִשְׁמוֹ שֶׁל רַבּוֹ, לְמָחָר תּוֹרָתוֹ מִשְׁתַּכַּחַת, וְאֵיךְ לֹא יִתֵּן הָרַב אֶת עַצְמוֹ עַל הַתַּלְמִיד מֵעַתָּה.

וְשָׂנֵאתִי אֶת הַחַיִּים, אִימִיקַנְטָרוֹן הָיָה כּוֹתֵב לְאַדְרִיָּאנוֹס קֵיסָר, אָמַר לוֹ אִם לַמּוּלִים אַתְּ שׂוֹנֵא, אֵלּוּ הַיִּשְׁמְעֵאלִים. אִם לִמְשַׁמְּרֵי שַׁבָּת אַתְּ שׂוֹנֵא, אֵלּוּ הַכּוּתִים. הֲרֵי אֵין אַתְּ שׂוֹנֵא אֶלָּא הָאֻמָּה הַזֹּאת בִּלְבָד, אֱלֹהֶיהָ יִפָּרַע מֵאוֹתוֹ הָאִישׁ. גָּזַר אַדְרִיָּאנוֹס דְּכָל דִּי עֲבַד כֵּן יְפַרְסֵם גַּרְמֵיהּ לְמַלְכָּא, דְּמַלְכָּא בָּעֵי יִתֵּן לֵיהּ מִלָּה, אֲזַל חַד וּפַרְסֵים יַת גַּרְמֵיהּ, אֲמַר אֲרֵימִין רֵישֵׁיהּ. אֲמַר לֵיהּ לָמָּה אֲמַרְתְּ כֵּן, אֲמַר לֵיהּ דְּאַתְּ פָּנֵי לְהַהוּא גַּבְרָא מִן תְּלַת נְסִיסִין בִּישִׁין, אֲמַר לֵיהּ מָה אִינוּן, אֲמַר לֵיהּ נַפְשֵׁיהּ דְּהַהוּא גַבְרָא בָּעְיָא מֵיגַס גַּבֵּיהּ בְּצַפְרָא וּבְרַמְשָׁא וְלֵית לֵיהּ מַה דְּיִתֵּן לַהּ וְכֵן אִנְתְּתֵיהּ וְכֵן בְּנוֹי. אֲמַר אַדְרִיָּאנוֹס הוֹאִיל וְהוּא חָיֵי חַיִּין בִּישִׁין שְׁבוֹקוּ לֵיהּ, וְקָרָא אֲנַפְשֵׁיהּ: וְשָׂנֵאתִי אֶת הַחַיִּים. מַעֲשֶׂה בְּגַרְגְּרָן אֶחָד שֶׁהָיָה עָמֵל כָּל יְמוֹת הַשָּׁנָה שֵׁשֶׁת יְמֵי הַמַּעֲשֶׂה וּבְשַׁבָּת לֹא הָיָה לוֹ מַה יֹּאכַל, מֶה עָשָׂה, פַּעַם אַחַת נִתְעַטֵּף בִּכְלֵי קוּרְיָיס שֶׁלּוֹ וְעָלָה לְרֹאשׁ הַגַּג וְנָפַל וָמֵת, וּקְּרָא אֲנַפְשֵׁיהּ: וְשָׂנֵאתִי אֶת הַחַיִּים. רַבִּי הוֹשַׁעְיָא אֲתוֹן אָמְרִין לֵיהּ דַּיָּינָיךְ שָׁתְיִין חַמְרָא בְּשׁוּקָא וְלָא חֲמֵי לְהוֹן, חַד זְמַן נָפַק וְאַשְׁכַּח דַּיָּינוֹי שָׁתָן חַמְרָא בְּשׁוּקָא, וּקְרָא עַל נַפְשֵׁיהּ: וְשָׂנֵאתִי אֲנִי אֶת הַחַיִּים, וּדְמַךְ לֵיהּ בִּשְׁלָמָא. רַבִּי הוּנָא אָמַר (בראשית ב, ז) : וַיְהִי הָאָדָם לְנֶפֶשׁ חַיָּה, וַעֲשָׂאוֹ מְכוּרָן עֶבֶד בִּפְנֵי עַצְמוֹ, דְּאִין לָא לָעֵי לָא אָכֵיל, עַל דַּעְתֵּיהּ דְּרַבִּי הוּנָא, דְּאָמַר רַבִּי הוּנָא (איכה א, יד) : נְתָנַנִי ה' בִּידֵי לֹא אוּכַל קוּם, דְּאִין לָא לָעֵי בִּימָמָא לָא קָאֵים בְּלֵילְיָא.

וְשָׂנֵאתִי אֲנִי אֶת כָּל עֲמָלִי שֶׁאֲנִי עָמֵל תַּחַת הַשָּׁמֶשׁ וגו', רַבִּי מֵאִיר הֲוָה כַּתְבָן טַב מוּבְחָר, וַהֲוָה לָעֵי תְּלַת סַלְעִין כָּל שַׁבָּת, וַהֲוָה אָכֵיל וְשָׁתֵי בַּחֲדָא, וּמִתְכַּסֵּי בַּחֲדָא, וּמְפַרְנֵס אוֹחַרְתָּא לְרַבָּנָן. אָמְרִין לֵיהּ תַּלְמִידוֹי, רַבִּי בְּנָךְ מָה אַתְּ עָבֵיד עֲלֵיהוֹן, אֲמַר לוֹן אִין הֲווֹן צַדִּיקִים כְּהַהוּא דְּאָמַר דָּוִד (תהלים לז, כה) : וְלֹא רָאִיתִי צַדִּיק נֶעֱזָב וְזַרְעוֹ מְבַקֶּשׁ לָחֶם, וְאִם לָאו מָה אֲנִי מַנִּיחַ אֶת שֶׁלִּי לְאוֹיְבֵי הַמָּקוֹם. לָכֵן אָמַר שְׁלֹמֹה: וּמִי יוֹדֵעַ הֶחָכָם יִהְיֶה אוֹ סָכָל וגו'.

וְסַבּוֹתִי אֲנִי לְיַאֵשׁ אֶת לִבִּי, מִלִּיגַע, וְחָזַרְתִּי וְאָמַרְתִּי כְּשֵׁם שֶׁיָּגְעוּ אֲחֵרִים לִי כָּךְ אֲנִי יָגֵעַ לַאֲחֵרִים. אַדְרִיָּאנוֹס שְׁחִיק עֲצָמוֹת הֲוָה עָבַר בְּאִילֵּין שְׁבִילֵי דִטְבֶרְיָא, וַחֲמָא חַד סָבָא קָאֵים חָצֵד חֲצוּבִין לְמִינְצַב נְצִיבִין. אֲמַר לֵיהּ סָבָא סָבָא בַּר כַּמָּה שְׁנִין אַתְּ יוֹמָא דֵין, אֲמַר לֵיהּ בַּר מְאָה שְׁנִין. אֲמַר לֵיהּ וְאַתְּ בַּר מְאָה שְׁנִין קָאֵים חָצֵד חֲצוּבִין לְמִינְצַב נְצִיבִין, סָבוּר אַתְּ דְּאַתְּ אָכֵיל מִנְהוֹן. אֲמַר לֵיהּ אִין זְכִיתִי אֲכָלִית וְאִין לָאו כְּשֵׁם שֶׁיָּגְעוּ לִי אֲבָהָתַי כָּךְ אֲנִי יָגֵעַ לְבָנַי. אֲמַר לֵיהּ בְּחַיָּיךְ, אִין זָכֵית וְאָכֵיל מִנְהוֹן תְּהֵא מוֹדַע לִי. לְסוֹף יוֹמִין עָבְדִין תְּאֵינַיָּא, אֲמַר הָא עָנְתָה נוֹדַע לְמַלְכָּא, מָה עֲבַד מְלָא קַרְטֵילָא תְּאֵינִין וְסָלֵק קָם עַל תְּרַע פָּלָטִין. אָמְרִין לֵיהּ מָה עִיסְקָךְ, אֲמַר לוֹן אִיזְלוּן וְאִמְרוּן לְמַלְכָּא סָבָא יְהוּדָאִי דַּעֲבַרְתְּ עֲלוֹי בָּעֵי מִשְׁאַל בִּשְׁלוֹמָךְ. אָזְלִין אָמְרִין לְמַלְכָּא חַד סַב יְהוּדָאִי בָּעֵי מִשְׁאַל בִּשְׁלוֹמָךְ. אֲמַר לוֹן יַעֲלִין יָתֵיהּ. כֵּיוָן דְּעָל אֲמַר לֵיהּ מָה עִיסְקָךְ, אֲמַר לֵיהּ אֲנָא סָבָא דַּעֲבַרְתְּ עֲלַי וַאֲנָא חָצֵב חֲצוּבִין לְמִינְצַב נְצִיבִין, וַאֲמַרְתְּ לִי אִין זָכֵית וְאָכֵיל מִנְהוֹן תְּהֵא מוֹדַע לִי. הָא זָכִיתִי וַאֲכָלִית מִנְהוֹן, וְהָלֵין תְּאֵינַיָּא מִן פֵּירֵיהוֹן. אֲמַר אַדְרִיָּאנוֹס בְּהַהִיא עָנְתָה קָלָווֹנִין אֲנָא דְּתִתְפַּנּוּ הָדֵין קַרְטֵילָא וְתֵימְלוּן יָתֵיהּ לֵיהּ דִּינָרִין. אָמְרִין לֵיהּ עַבְדוֹהִי כָּל מוֹקָרָא תְּיַקְרִינֵהּ לְהָדֵין סָבָא יְהוּדָאִי. אֲמַר לוֹן בָּרְיֵיהּ אוֹקְרֵיהּ וַאֲנָא לָא מוֹקַר לֵיהּ. אִנְתְּתֵיהּ דִּמְגִירָא הֲוַת בְּרַת פַּחִין, אָמְרָה לְבַעֲלָהּ בַּר קִיבְלַיי בַּר קִיבְלַיי, חֲמֵי דַּהֲדָא מַלְכָּא רְחֵימָא תֵּינִין וּמְפַרְגָּא בְּדִינָרִין. מָה עֲבַד מְלָא מַרְעִילֵיהּ תְּאֵינִין וְקָם קֳדָם פָּלָטִין, אָמְרִין לֵיהּ מָה עִיסְקָךְ, אֲמַר לוֹן דִּשְׁמַעִית דְּמַלְכָּא רַחְמֵיהּ תֵּינִין וּמְפַרְגָּא בְּדִינָרִין. עֲלוֹן וְאָמְרִין לְמַלְכָּא חַד סָבָא קָאֵים עַל תְּרַע פָּלָטִין טָעִין מְלֵא מַרְעִילֵיהּ תְּאֵינִין, וְאָמַרְנוּ לוֹ מָה עִיסְקָךְ וַאֲמַר לָנָא שְׁמַעִית דְּמַלְכָּא רָחֵים תֵּינִין וּמְפַרְגָּא בְּדִינָרִין. אֲמַר קָלָווֹנִין אֲנָא דִּתְקִימוּן יָתֵיהּ עַל תְּרַע פָּלָטִין, וְכָל מָאן דְּעָלֵיל וְנָפֵיק יְהֵא טָרֵיהּ עַל אַפֵּיהּ. בְּאַפְתֵּי רַמְשָׁא פַּנּוֹן יָתֵיהּ וַאֲזֵיל לְבֵיתֵיהּ. אֲמַר לְאִינְתְּתֵיהּ כָּל הָדֵין יְקָרָא אֲנָא שְׁלִים לִיךְ. אָמְרָה אִיזֵילִי גְּלִיגִי לְאִימֵיךְ דַּהֲווֹן אִינוּן תְּאֵינִין וְלָא הֲווֹן אֶתְרוֹגִים, דַּהֲווֹן בְּשֵׁלִין וְלָא פְגִינָן.

כִּי יֵשׁ אָדָם שֶׁעֲמָלוֹ בְּחָכְמָה וגו', אָמַר רַבִּי יוּדָן בְּרַבִּי סִימוֹן גָּדוֹל כֹּחָן שֶׁל נְבִיאִים שֶׁמְדַמִּים אֶת הַצּוּרָה לְיוֹצְרָהּ, הֲדָא הוּא דִכְתִיב (דניאל ח, טז) : וָאֶשְׁמַע קוֹל אָדָם בֵּין אוּלָי. וְאָמַר רַבִּי יוּדָן בְּרַבִּי סִימוֹן אִית קְרָיָיה חוֹרָן דְּהוּא מְחוּוָר יַתִּיר מִן דֵּין (יחזקאל א, כו) : וְעַל דְּמוּת הַכִּסֵּא דְּמוּת כְּמַרְאֵה אָדָם. בְּחָכְמָה, (משלי ג, יט) : ה' בְּחָכְמָה יָסַד אָרֶץ. בְּדַעַת, בְּדַעְתּוֹ תְּהוֹמוֹת נִבְקָעוּ. וּבְכִשְׁרוֹן, רַבִּי בֶּרֶכְיָה בְּשֵׁם רַבִּי יְהוּדָה בַּר רַבִּי סִימוֹן לֹא בְעָמָל וְלֹא בִיגִיעָה בָּרָא הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אֶת עוֹלָמוֹ, דִּכְתִיב (תהלים לג, ו) : בִּדְבַר ה' שָׁמַיִם נַעֲשׂוּ. וּלְאָדָם שֶׁלֹא עָמַל בּוֹ יִתְּנֶנוּ חֶלְקוֹ, זֶה דּוֹר אֱנוֹשׁ וְדוֹר הַמַּבּוּל. גַּם זֶה הֶבֶל וְרָעָה רַבָּה, דִּכְתִיב (בראשית ו, ה) : וַיַּרְא ה' כִּי רַבָּה רָעַת הָאָדָם בָּאָרֶץ וגו'.

כִּי כָל יָמָיו מַכְאֹבִים וגו', זֶה דּוֹר הַמַּבּוּל שֶׁהֵם מַכְאִיבִין לְהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא בְּמַעֲשֵׂיהֶם הָרָעִים. וָכַעַס עִנְיָנוֹ, שֶׁמַּכְעִיסִין לְהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא בְּמַעֲשֵׂי יְדֵיהֶם. גַּם בַּלַּיְלָה לֹא שָׁכַב לִבּוֹ, שֶׁא שָׁכַב לִבּוֹ מִן הָעֲבֵרוֹת. וּמִנַּיִן אַף הַיּוֹם, שֶׁנֶּאֱמַר (בראשית ו, ה) : וְכָל יֵצֶר מַחְשְׁבֹת לִבּוֹ רַק רַע כָּל הַיּוֹם. וְאַף הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא הֵבִיא עֲלֵיהֶם פֻּרְעָנוּת בַּיּוֹם וּבַלַּיְלָה, שֶׁנֶּאֱמַר (בראשית ז, יב) : וַיְהִי הַגֶּשֶׁם עַל הָאָרֶץ אַרְבָּעִים יוֹם וְאַרְבָּעִים לָיְלָה וגו'. דָּבָר אַחֵר, גַּם בַּלַּיְלָה לֹא שָׁכַב לִבּוֹ, זֶה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, שֶׁחָשַׁב בְּלִבּוֹ לְהָבִיא עֲלֵיהֶם פֻּרְעָנוּת בַּיּוֹם וּבַלַּיְלָה, שֶׁנֶּאֱמַר (בראשית ז, כג) : וַיִּמַח אֶת כָּל הַיְקוּם. דָּבָר אַחֵר, כִּי כָל יָמָיו מַכְאֹבִים, אֵלּוּ הַסְּדוֹמִיִּים, שֶׁהָיוּ מַכְאִיבִין לְהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא בְּמַעֲשֵׂיהֶם הָרָעִים. וָכַעַס עִנְיָנוֹ, שֶׁהִכְעִיסוּ לְהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא בְּמַעֲשֵׂה יְדֵיהֶם. גַּם בַּלַּיְלָה לֹא שָׁכַב לִבּוֹ, לְהָבִיא עֲלֵיהֶם פֻּרְעָנוּת בַּיּוֹם וּבַלַּיְלָה, שֶׁנֶּאֱמַר (בראשית יט, כד) : וַה' הִמְטִיר עַל סְדֹם וְעַל עֲמֹרָה וגו'. דָּבָר אַחֵר, כִּי כָל יָמָיו מַכְאֹבִים, אֵלּוּ הַמִּצְרִיִּים שֶׁהָיוּ מַכְאִיבִים לְהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא בְּמַעֲשֵׂיהֶם הָרָעִים. וָכַעַס עִנְיָנוֹ, שֶׁהִכְעִיסוּ לְהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא בְּמַעֲשֵׂי יְדֵיהֶם. גַּם בַּלַּיְלָה לֹא שָׁכַב לִבּוֹ, מֵאַחַר שֶׁהָיָה אֶחָד מִיִּשְׂרָאֵל מַשְׁלִים מְלַאכְתּוֹ הָיָה אוֹמֵר לוֹ הַמִּצְרִי עֲדֹר לִי שְׁתֵּי עֲדִירוֹת, וּבַקַּע לִי שְׁתֵּי בְּקִיעוֹת. דָּבָר אַחֵר, גַּם בַּלַּיְלָה לֹא שָׁכַב לִבּוֹ, זֶה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא שֶׁחָשַׁב בְּלִבּוֹ לְהָבִיא עֲלֵיהֶם פֻּרְעָנוּת בַּיּוֹם וּפֻרְעָנוּת בַּלַּיְלָה, שֶׁנֶּאֱמַר (שמות יב, כט) : וַיְהִי בַּחֲצִי הַלַּיְלָה וגו'.

אֵין טוֹב בָּאָדָם שֶׁיֹּאכַל וְשָׁתָה. רַבִּי תַּנְחוּמָא אָמַר רַבִּי נַחְמָן בְּרֵיהּ דְּרַבִּי שְׁמוּאֵל בַּר נַחְמָן וְרַבִּי מְנַחֲמָא, וְאָמְרִין לֵיהּ רַבִּי יִרְמְיָה וְרַבִּי מְיָישָׁא בְּשֵׁם רַבִּי שְׁמוּאֵל בַּר רַב יִצְחָק, כָּל אֲכִילָה וּשְׁתִיָּה שֶׁנֶּאֱמַר בַּמְּגִלָּה הַזֹּאת, בְּתוֹרָה וּבְמַעֲשִׂים טוֹבִים הַכָּתוּב מְדַבֵּר. אָמַר רַבִּי יוֹנָה בִּנְיַן אָב שֶׁבְּכֻלָּם, שֶׁנֶּאֱמַר (קהלת ח, טו) : וְהוּא יִלְוֶנּוּ בַעֲמָלוֹ, בְּעוֹלָמוֹ, בָּעוֹלָם הַזֶּה (קהלת ח, טו) : יְמֵי חַיָּיו, לַקֶּבֶר, וְכִי יֵשׁ מַאֲכָל וּמִשְׁתֶּה בַּקֶּבֶר שֶׁמְּלַוִּין אֶת הָאָדָם לְקִבְרוֹ, אֶלָּא אֵלּוּ תּוֹרָה וּמַעֲשִׂים טוֹבִים.

כִּי מִי יֹאכַל וּמִי יָחוּשׁ וגו'. אָמַר שְׁלֹמֹה מַאן אָכֵיל כְּמָה דַּאֲכָלִית, וּמַאן שָׁתֵה כְּמָה דִּשְׁתֵיתִי, וּמַאן עָבֵד כְּמָה דַּעֲבָדִית. רַבִּי יִרְמְיָה בְּשֵׁם רַבִּי שְׁמוּאֵל בַּר רַב יִצְחָק, נֶשֶׁר גָּדוֹל הָיָה לוֹ לִשְׁלֹמֹה וְהָיָה רוֹכֵב עָלָיו וְהוֹלֵךְ לְתַדְמוֹר בַּמִּדְבָּר, וּבָא בוֹ בְּיוֹם אֶחָד, הֲדָא הוּא דִכְתִיב (דברי הימים ב ח, ד) : וַיִּבֶן אֶת תַּדְמֹר בַּמִדְבָּר.

כִּי לְאָדָם שֶׁטּוֹב לְפָנָיו וגו', כִּי לְאָדָם שֶׁטּוֹב לְפָנָיו, זֶה אַבְרָהָם אָבִינוּ. נָתַן חָכְמָה וְדַעַת וְשִׂמְחָה. וְלַחוֹטֶא נָתַן עִנְיָן לֶאֱסֹף וְלִכְנוֹס, זֶה נִמְרוֹד. וּלְמִי נֶאֱמַר: לָתֵת לְטוֹב לִפְנֵי הָאֱלֹהִים, זֶה אַבְרָהָם, שֶׁנֶּאֱמַר (בראשית כד, א) : וְאַבְרָהָם זָקֵן בָּא בַּיָּמִים וַה' בֵּרַךְ אֶת אַבְרָהָם בַּכֹּל. דָּבָר אַחֵר, כִּי לְאָדָם שֶׁטּוֹב לְפָנָיו, זֶה יִצְחָק. נָתַן חָכְמָה וְדַעַת וְשִׂמְחָה. וְלַחוֹטֶא נָתַן עִנְיָן לֶאֱסֹף וְלִכְנוֹס, זֶה אֲבִימֶלֶךְ. וּלְמִי נֶאֱמַר: לָתֵת לְטוֹב לִפְנֵי הָאֱלֹהִים, זֶה יִצְחָק, שֶׁנֶּאֱמַר (בראשית כו, יב) : וַיִּזְרַע יִצְחָק בָּאָרֶץ הַהִיא. דָּבָר אַחֵר, כִּי לְאָדָם שֶׁטּוֹב לְפָנָיו, זֶה יַעֲקֹב, נָתַן חָכְמָה וְדַעַת וְשִׂמְחָה. וְלַחוֹטֶא נָתַן עִנְיָן לֶאֱסֹף וְלִכְנוֹס, זֶה לָבָן. וּלְמִי נֶאֱמַר: לָתֵת לְטוֹב לִפְנֵי הָאֱלֹהִים, זֶה יַעֲקֹב, שֶׁנֶאֱמַר (בראשית לא, יב) : כִּי רָאִיתִי אֵת כָּל אֲשֶׁר לָבָן עֹשֶׂה לָךְ. דָּבָר אַחֵר, כִּי לְאָדָם שֶׁטּוֹב לְפָנָיו, אֵלּוּ יִשְׂרָאֵל שֶׁהָיוּ בְּמִצְרַיִם, נָתַן חָכְמָה וְדַעַת. וְלַחוֹטֶא נָתַן עִנְיָן לֶאֱסֹף וְלִכְנוֹס, אֵלּוּ הַכְּנַעֲנִים. אָמַר רַבִּי לֵוִי אֲפִלּוּ טִפַּת שֶׁמֶן לֹא הָיָה נוֹתֵן אֶחָד מֵהֶם בַּגְּרִיסִין שֶׁלּוֹ, וַאֲפִלּוּ נִשְׁבְּרָה בֵּיצָתוֹ לֹא הָיָה טוֹעֲמָהּ אֶלָּא הָיָה מוֹכְרָהּ וְעוֹשֶׂה אוֹתָהּ דָּמִים, כְּדֵי שֶׁיִּכָּנְסוּ יִשְׂרָאֵל לָאָרֶץ וְיִמְצְאוּ אוֹתָהּ מְלֵאָה בְּרָכוֹת. וּלְמִי נֶאֱמַר: לָתֵת לְטוֹב לִפְנֵי הָאֱלֹהִים, אֵלּוּ יִשְׂרָאֵל, שֶׁנֶּאֱמַר (במדבר כו, נג) : לָאֵלֶּה תֵּחָלֵק הָאָרֶץ. דָּבָר אַחֵר, כִּי לְאָדָם שֶׁטּוֹב לְפָנָיו, זֶה חִזְקִיָּה, נָתַן חָכְמָה וְדַעַת וְשִׂמְחָה. וְלַחוֹטֶא נָתַן עִנְיָן לֶאֱסֹף וְלִכְנוֹס, זֶה סַנְחֵרִיב. וּלְמִי נֶאֱמַר: לָתֵת לְטוֹב לִפְנֵי הָאֱלֹהִים, זֶה חִזְקִיָּה, שֶׁנֶּאֱמַר (דברי הימים ב לב, כג) : וַיִּנַּשֵֹּׂא לְעֵינֵי כָל הַגּוֹיִם. דָּבָר אַחֵר, כִּי לְאָדָם שֶׁטּוֹב לְפָנָיו, זֶה מָרְדְּכַי נָתַן חָכְמָה וְדַעַת וְשִׂמְחָה. וְלַחוֹטֶא נָתַן עִנְיָן לֶאֱסֹף וְלִכְנוֹס, זֶה הָמָן. וּלְמִי נֶאֱמַר: לָתֵת לְטוֹב לִפְנֵי הָאֱלֹהִים, זֶה מָרְדְּכַי, שֶׁנֶּאֱמַר (אסתר ח, א) : בַּיּוֹם הַהוּא נָתַן הַמֶּלֶךְ אֲחַשְׁוֵרוֹשׁ לְאֶסְתֵּר הַמַּלְכָּה אֶת בֵּית הָמָן וגו'.