קוהלת רבה יב:ט

הֲבֵל הֲבָלִים, תָּנֵי הֶחֱזִיק עָשִׁיר בְּדָבָר טוֹב, תְּחִלָּתוֹ רָעֵב הוּא לוֹ, הַמִּתְיַשֵּׁן בּוֹ עֲשָׂאוֹ לְמִרְמָס. גַּם עָנִי כִּי דַל חֶלְקוֹ, גַּם עֵינָיו לִגְבּוֹת מִמֶּנּוּ חֵלֶק שֶׁמֵּעֵז בּוֹ עָשִׁיר, לָזֶה תַּאֲוָה וְלָזֶה תַּאֲוָה, שְׁנֵיהֶם שָׁוִין לַקֶּבֶר, הַכֹּל הָבֶל.