קיצור ראשית חכמה סג

שיקדש מקצת היום מלעסוק במלאכה וכן יקדש מחשבתו ודבורו ושאר חושיו כמו שיתבאר בע"ה ולפחות בשעת התפלה שהוא פנוי ממלאכה ע"כ יקדש מחשבתו מעסקי העולם כדי שאותה השעה או החצי שעה יהיה קדוש בקדושת שבת ולא יפסיק בתוך התפלה בדבור כלל באופן שלא יהא שום יום משולל מקדושת שבת. ובזה נכלל הפרק הזה

פ"ד מפני שאמר בפרק הקודם שקדושת שבת נכללת בג' דברים שהם מחשבה דיבור ומעשה ראינו לסמוך אליו פ' זה לבאר מה שנמצא ברמז ענין זה בדברי הרשב"י ע"ה שג' קדושות אלו הנז' הם נשמה רוח ונפש מחשבה כנגד הנשמה דבור כנגד רוח מעשה כנגד נפש כמ"ש בתקון תקון כ"ב נמצא שכוונתו ית' לקדשנו בג' קדושות הנזכר כדי שנקדש נפשנו ורוחנו ונשמתנו מקדושת האצילות הנשפע בכל העולמות והיינו והתקדשתם וגו' תיבות אלו אני ה' אלהיכם הם נגד נפש רוח ונשמה, והכונה כי ממנו ית' השפעת הנפש והרוח והנשמה וכל ג' בחינות אלו הם קדושות שהם מתדבקים בו והוא בהם והטעם שאמר בכינוי שכנגד נשמה אלהיכם מפני שאין התדבקות לאדם בהש"י אלא ע"י הנשמה שהיא מעולם המחשבה וכשיזכה אל הנשמה העליונה שאז הוא מתדבק בבוראו אז הקב"ה מתכנה שהוא אלוה שלו והשכינה שורה עליו ודרך זה צודק בכל המקומות שנזכר אלו הג' שמות שהכונה שהג' מדות הנזכר' שהם כוללות כל העשר שוכנות על הנשמה המתקנות המצות ולכן אז"ל קדושים תהיו כמו שאני קדוש כך תהיו קדושים והכוונה על התקדש אדם עצמו בנפש רוח ונשמה ע"י המצות ותורה ותקון מחשבותיו וכוונותיו ובזה אני ה' אלהיכם שהם המדות הנז' שוכנות בהם, ומצינו למדים כי א"א לאדם שיקדש מחשבתו להיותו דבק בש"י כי אם ע"י המחשבה הבאה לו מעולם המחשבה והנשמה לא תשרה אלא אם כסאה שהם נפש ורוח מתוקנים ולזה צריך לתקן נפשו בכל שלמות עשיית המצות ולקדש עצמו בעשיית מלאכה בכל אבריו, ואח"כ לקדש בדבורו כנגד רוח או בהיות מתוקן הנשמה שורה עליו והרי הוא קדוש דבק בו ית' ומ"מ ג"כ הנשמה