קיצור ראשית חכמה לז

לא יבול ולא ישליך מעליו משא התשובה ויאמר מה לי ולצרה הזאת טוב לי לאכול ולשתות כמ"ש אביך הלא אכל ושתה וטוב לו כי בודאי מי שלא חטא אין צורך לו להתענות וסגופים אבל מי שחטא צורך הוא לו, והראיה היותר גדולה מדהע"ה, בפרט, מי שהוא מנוגע מצרעת עונותיו מכף רגלו ועד קדקדו אין בו מתום כי לא יספיק לו לא חדש ולא חדשים להתם טומאתו ממנו והלואי יספיקו כל ימיו לטהרת עונותיו ושיהיו כלם נקיים מכאן ולהבא בלי עון כי החוטא חטא פעם א' עושה רושם והרושם ההוא צריך רחיצה ואם קודם הרחיצה חזר ושנה הרי נתחזק הרושם ההוא יותר ואם שלש הרי נתפשט הרושם מצד זה לצד זה האחר והוא יותר קשה להטהר כדפי' ענין בזוהר (פ' נח דף ע"ג) פתח ואמר כי פשעי אני אדע וגו' ע"ש כי דברי המאמר הזה ילהיבו לב השב לעשות תשובה הראוי שהרי אמר שבהיות האדם חוטא פעם א' עונו נרשם ונכתב, ואין העון נמחק כ"א בכח התשובה החזקה כמד"א כ"א תכבסי בנתר ותרבי לך בורית ונודע הנתר והבורית לעון הוא הטהרה בסגופין ותענית שק ואפר כמו שעשה דהע"ה על עון א' ואם לעון א' צריך תשובה חזקה מנתר ובורית מי שכל ימיו היה בחשך כמה נתר ובורית צריך עד שילבין נשמתו מהחשך והפגם הגדול אשר החשיך אותה שהרי בהיות החוטא נכנס מעט מעט בקליפה עד שכל שיעור קומת נשמתו מתלבשת בקליפה ואז נאמר כי עונותינו רבו למעלה ראש וע"ז יתמרמר השב לצום ולבכות ולהתפלל ולומר לנפשו נפשי איך המיתיתיך בידי הבת היקרה איך עקרתיך ממקום החיים והקדושה למקום המות והטומאה איך לא חסתי עליך, וראוי שיתמרמר לבכות על מה שעבר ויהי' כל ימיו אבל על שהמית את נפשו היקרה ובפרט אם יש בידו עון שכבת זרע לבטלה שהרי המית את בניו ודאי ראוי לאבילות מרובה וישתדל לשוב ולהתפלל ולהשלים מעליו כל פשעיו ולהיות זהיר וזריז בעבודת אלהים כדי להחיות את נפשו, כי הנפש העונות הרשומות בם הם מכות ונגעים וצריכה רפואה וע"ז אמר