קיצור ראשית חכמה לב

תורתו רצויה עד שיטהר עצמו ואפי' ר"ל אמרו עליו שאחר ששב כל ימיו היה עוסק בצום ובצדקה ובתפלה, אלא ודאי אין דברי ר"ל אמורים אלא בת"ח שלא חטא שאם ירצה להתענות כדי לקדש את עצמו אינו רשאי מפני שממעט במלאכת שמים אבל אם חוטא ויושב בתענית נקרא חסיד כי ע"י קבלת הייסורין כמ"ש מקרב עצמו אל החסד כאומר ואוהבו שחרו מוסר ואהבה היא אהבת חסד וסתם טהרה מצד החסד ומזה תקיש לכל המימרות שתראה שאומרים שאסור להתענות ולסגף עצמו אינן מדבר אלא בת"ח שלא חטא. וכן מ"ש שאסור להתענות רצופין אינו מדבר בבעל תשובה כי אדרבה המתענה רצופין לתשובה על עונותיו תבא עליו ברכת טוב כי גדולה כחה של תשובה כמ"ש במס' יומא גדולה תשובה שאפי' יחיד וכו' מוחלין לו ולכל העולם ולא עוד אלא שמביא רפואה לעולם שנ' שובו בנים שובבים ארפא משובותיכם ואם יש כח בתשובה להביא רפואה לעולם כ"ש לעצמו שיביא רפואה להיות בריא שלא יחלה. וא"ת שהתשובה יהיה בלא תענית כבר מפורש ע"י הנביא תנאי התשובה בכל לבבכם בצום ובכי ומספד כי מוכרח התענית כדי להביא הלב לידי הכנעה. וכאשר נתקדש מאכילה ושתיה שהם כוחות הגוף נדבק בו יתברך ובמשרתיו שהם מובדלים וקדושים מאכילה ושתיה ואז הוא עונה אותנו מפני שאנו דבוקים בו אבל ע"י אכילה ושתיה אנו מובדלים ממנו מלבד כשהאכילה מצוה בשבתות וי"ט ור"ח וכיוצא ואפשר שמטעם זה היה מר בריה דרבינא יושב בתענית כל השנה בר מעצרתא ופוריא ומעלי יומי דכפורי

מי שאינו יכול להתענות כל השנה רצופים לפחות ישתדל לקיים דברי הר"י בעל הטורים שכתב ז"ל, כתוב בה"ג אלו הימים שמתענים בהם ומתענה בהם לא יאכל ולא ישתה עד הערב בא בניסן מתו בני אהרן וכתב בסוף דבריו אלו ימי תעניות קבלו ישראל מן התורה ועוד גזרו שיהיו מתענין מפני ג' דברים שני וחמישי ושני על חורבן הבית ועל התורה שנשרפה ועל חרפת ה' ולעתיד לבא