קיצור ראשית חכמה רצו

הכתוב והתקדשתם והייתם קדושים וצריך לפרש מה הם שתי הקדושות הנזכרות וכן מ"ש בברייתא של ר' פנחס בן יאיר אומר טהרה מביאה לידי קדושה אפרש מה היא טהרה ומה היא הקדושה ומזה תדע מה הם שתי הקדושות ואומר תחלה כי הטומאות הם ב' פנים הנמצאות במישוש ושלא במישוש, במישוש כגון מגע נבלות והסיטן ומגע שרצים ומשכבות ומושבות בזב ובזבה ומצורע וראיית הקרי וטומאת מת, וכן העובר עבירות כגון הבא על העריות ואוכל האיסורין נקרא טמא כדכתיב בפרשת עריות אל תטמאו בכל אלה ונטמתם בם, והטומאה שלא במישוש כגון ראיית העינים ושמיעת האזנים ומבטא שפתים בדבר שאין ראוי לו לראות ולא לשמוע ולא לדבר בו והרהור הלב בדברים שהם של איסור גם הטהרה נמצאת במישוש ושלא במישוש כי טהרת המגעות וההסיטות הקרי והנגעים וטומאת המת הוא ע"י טבילות והזאות ושאר ענינים המפורשים במצורע וזהו טהרת המישוש, והטהרה שהיא שלא במישוש היא פרישות העבירות האיסורין ונקיות הלב והמחשבה והלשון ועצימת העינים ואטימת האזנים מראות ברע ומשמוע כל אלו נקראים טהורים והנזהר מהם נקרא טהור ומי שאינו נזהר נקרא סמא ומי שהוא מדבר דברים שאינם ראוים לו נקרא טמא שפתים והנזהר מזה נקרא טהור שפתים נמצאת הטומאה שני פנים והטהרה שני פנים אלא שיש מעלה בין פרישות טומאת העבירות והאיסורין לפרישות טומאות אחרות כי הפורש מן המגעות ושאר הטומאות הדומות להם הוא נקרא טהור לבד כדכתיב ורחץ במים וטהר אבל הפורש מן העבירות והאיסורין נקרא טהור וקדוש טהור כמ"ש וקדוש כדכתיב בפ' עריות והתקדשתם והייתם קדושים ובפ' שרצים נמי כתיב והתקדשתם והייתם קדושים ולא עוד אלא כי הטומאות האחרות אין בהם טומאת המחשבה אבל טומאת העבירות והאיסורין כמו שצריך לפרוש מגוף העבירות כך צריך הוא לפרוש ממחשבותם שלא יהרהר העבירה בלבו ואם בא לו מחשבה עליהם הוא צריך