קיצור ראשית חכמה רפ

בנפלאות ה' וגדולתו, טוב לקרות פעם א' בשבוע מענה של ויען ה' את איוב מן הסערה אזור נא כגבר וגו' (איוב ל"ח) ור"י כתב שטוב לקרותה בכל יום וכן פסוק מה ה' אלהיך וגו' ויאמר בכוונה וכן בקרא האדם פסוקי דזמרה ויאמר בכוונה ובקול רם ימשוך עליו הדביקות. וכן יתמיד בכל יום לקרא בספר תהילים בכוונה ובקול רם בבה"כ ומה טוב אם יכוון בהם גם עד"ה במקצת הכנויים המורגלים בזוהר כי מכלל אהבת המלך לכבדו ולשורר לפניו בבה"כ כמו שדרך הוא לשורר לפני המלך ב"ו והלולו של מלך זהו כבודו, ועיין בזוהר פ' נח (דף ע"ג) ומ"מ אם אין לו קול נעים כשיקרא בספר תהילים או בפיוטים וכיוצא לא ירים קולו כמ"ש בזוהר ויחי ע"ש, כמו ששירי התורה גורמים דביקות בש"י כך השירים שהנשים האומרות שהם דברי חשק ונבול פה גורמים להפריד הנשמה מצרור החיים ולא יחסר לפחות מדברים בטלים שכולם דברים שאין בהם ממש וכמה אנשים פחותי הנפש נמשכים אחר דברי השירים הפחותים אלו ומאבדים את נפשם וע"ז אמר הנביא הסר מעלי המון שיריך וזמרת נבליך לא אשמעה ואז"ל זמרה אסור וה"מ כגון נגינת של אהבת אדם לחבירו ולשבח ביופיו אבל דברי שירות ותשבחות וזכרון חסדיו של הקב"ה אין אדם מישראל נמנע מזאת ומנהג כל ישראל לאמור בבית חתנים ובבתי משתאות בקול נגינות ובקול שמחת ולא ראינו מי שמיחה בזאת, ואז"ל הקורא פסוק משיר השירים כעין זמר והקורא פסוק שלא בזמנו מביא רעה לעולם ואר"ע המנענע קולו בשיר השירים בבית המשתה ועושה כמין זמר אין לו חלק לעוה"ב ועז"א שהע"ה לב חכמים בבית אבל ולב כסילים בבית משתה ואמר הנביא ירמיה לא ישבתי בסוד משחקים ואעלוזה וע"כ אין ראוי לשמוח בשמחת העוה"ז שכולם עוברת, יש עוד שמחה שהיא רעה מזאת כגון בשמחה כשחביריו נכשלים בעבודת הבורא ית' או ששמח במיעוט ידיעתם אלא צריך כל איש אשר רצונו ברצון אלהים יצטער על