קיצור ראשית חכמה כז

י"ג שנה כי אין התורה מתקיים אלא במי שממית עצמו עליה ורמזו הנרמז בתורה שנאמר שמן זית זך כתית למאור כי שמן זית זך שהיא התורה אינו מאיר אלא ע"י כתישה שהוא כתישת החומר כ"ש מי שיש לו עונות כי כדי לטהר פגם המדות העליונות ופגם נשמתו צריך לקבל יסורין כדי שיזכה לעה"ב או לזכות להתורה. וכן א' ממ"ח דברים שהתורה נקנית בהם היא בקבלת היסורין וקבלת היסורין הוא כענין ר"א בר"ש דקביל עליה יסורין, כיוצא בזה צריך האדם להצטער בסיגוף האכילה והשינה והתענוג או להתענות וכיוצא ובתנא דבי אליהו אמר שמי שיקבל היסורין ניצול מגיהנם ונכנס לג"ע, ודע כי עם היות שהיסורין הם כח הדין לאדם וכפי הנראה היה שהם נשפעים מהגבורה ואין הדבר כך כי אינם באים אלא מצד החסד כדכתיב את אשר יאהב ה' יוכיח חושך שבטו שונא בנו ואוהבו שחרו מוסר ואין אהבה אלא מצד החסד והיינו כי הנפש בתו של אע"ה וכיון שהנשמה נשפעת מצד החסד גם טהרתה מצד החסד ואם ח"ו נטמאה כמו שהיה הכהן מטהר את המצורע דכתיב ביום טהרתו והובא אל הכהן כן הנשמה נטהר ע"י אשו של גיהנם כדי שתתלבן ואח"כ עולה ע"י מיכאל שהוא הכהן העליון המקריב נשמות של צדיקים כמ"ש בזוהר (מצורע ע') ומשם תראה כי סוף הקרבת הנשמה ע"י הכהן ואפי' שתכנס בגיהנם והאש הוא המטהר אותה הכוונה היא כדי שתתלבן ותטהר כדי שיאיר בה כח החסד איר לבן שמשם נשפעה הנשמה. ונמצא בבחינה זו שחסד עושה הקב"ה עם הנשמה לרחוץ אותה מכתמיה כדי לתת לה שכר טוב והיינו דכתיב גם שם ידך תנחני לטהרת הנפש ותאחזני ימינך לתת לה שכר טוב והוא כמשל האם הרוחצת את בנה מצואתו שגומלת חסד עמו שאם תניח אותו בצואתו הוא אכזריות שיתקלקל גופו ואע"פ שהבן בוכה ומצטער הכל לטובתו וכן האב המכה את בנו ומייסרו בשבט הוא גמילות חסד שמיטב עם נשמתו כדי שלא תרד לגיהנם כי מוטב שיסבול צער קטן ולא צער גדול שהוא אשו של