קיצור ראשית חכמה רט

כאז"ל וקנה לך חבר, ואמר החכם תמה אני ממי שקנה העבדים בממונו היאך לא יקנה את בני חורין באמרי פיו הטובים שבדברים טובים קונה האדם החברים יותר מבממון, חסידים הראשונים היו דנים את כל אדם לכף זכות ואפי' אם היו רואים לאדם עושה שום דבר שהי' עובר עבירה היו מבזין אותו בלבם ודנין אותו לכף זכות ואומרים אפשר שלא עבר וכוונתו היתה לדבר אחר והיו מסתלקין מן החשד שכל החושד בכשרים לוקה בגופו, ומעשה בא' ששלח בנו אצל חבירו וא"ל אמר אבא שתשאילני מדה של חטים הלך ומצאו מודד חטים ואמר אין לי בא וספר לאביו אמר לו שמא של מעשר הם, ועוד אמר לו לך אמור לו אבא אמר השאילני מנה א' הלך ומצאו מונה מעות א"ל אין לי בא וספר לאביו אמר לו שמא פקדון הם אצלו, כיון שיצאו לשוק פגעו זה בזה אמר לו חבירו כשבא בנך ומצאני מודד חטים ולא נתתי לך במה חשדתני א"ל שמא של מעשר הם וכשמצאני מונה מעות במה חשדתני אמר לו שמא פקדון הן אצלו א"ל העבודה כך היה ולא הטיתה ימין ושמאל ועליך נאמר והוי דן את כל האדם לכף זכות וכשם שדנתני לכף זכות כך ידונך הקב"ה לכף זכות. וע"ש כי האריך הרבה בשבח החבר הטוב שיאהבהו כגופו וצריך לכבדו ואפי' הוא קטן ממנו בחכמה ובשנים. צריך ג"כ לאהוב את הגרים כי בל"ו מקומות הזהירה תורה עליהם והמענה את הגרים עובר בג' לאוין והלוחץ עובר בשנים וע"ש באורך. חייב אדם להורות את חבירו ולהדריכו על דרך הטובה ויאהוב אותו כנפשו ואם בקש מחבירו דבר ולא עשה רצונו אל יאשימהו, ולא יתכוון בהנאת חבירו כ"א לש"ש לא שיהללוהו בני אום ואם חטא לו חבירו או עשה לו שום דכר שלא כדין אפי' הצר לו הרבה יסור הכעס מלבו וימחול לו מיד ואם חטא הוא לחבירו ירבה עליו רעים עד שיפייסנו ואפי' אויבו שהצר לו הרבה ישלם לו טובה תחת רעה והוי יודע כי דעת האדם בעוה"ז אינה אלא מצד חטאיו ואין יכולת ביד