קיצור ראשית חכמה קצג

של מעלה וכראות מעשיו הרעים הלא אז יבוש ויכלם ולא יהיה לו פה להשיב ולא מצח להרים ראש, סרחון הוא מחמת היותו נמשך אחר תאות העולם ולזה מסריח ולכן ראוי להתרחק מקניני העול ורדיפת המותרות שסופם הסרחון והמותרות הם המביאים לידי גבה לב, כאשר יסתכל שמקום שאול ביתו א"כ מה לו בעולם ולמה יתגאה והלא הוא נתון בשפל המקומות ואם יגרמו לו עונותיו שירד לגיהנם עאכו"כ שראוי להתאבל ולהכניע על עונותיו ולהשפיל רום גאותו מאחר שזה סופו אם לא יעשה תשובה, רמה הוא דין מדיני הקבר, וכאשר ירצה האדם להתגאות ביופיו או במלבושיו ובעושרו ויסתכל שסוף הכל שיאכלנו התולעת לא יתגאה בשום דבר מדברי העולם שכל טובו סוף וכלה שכולו מלובש בזוהמת הנחש שהביא מיתה לעולם ואין לאדם מהעוה"ז אלא המצות והתורה שהם רוחניים והם דבקים בנפש הרוחנית הקיימת ודבוקה ביוצרה אחר שיושלם דינם ותתרצה ע"ג המזבח ע"י מיכאל השר הגדול כמבואר בזוהר ריש פ' מצורע: מהדברים שיבא האדם לידי ענוה הוא כאשר יסתכל בגדולת יוצרנו יוצר הכל מלך מ"ה הקב"ה אשר אין לגדולתו חקר ותכלית וזה יביא לידי ענוה כי מה אנוש כי תזכרנו כי אפי' העולם כולו תחת כפות הרקיע הוא כגרגיר חרדל א"כ בני העולם אשר בתוכו נחשבו לאין וכמ"ש וכל דיירי ארעא כלא חשיבי, ואם יתגאה בחכמתו יחשוב בחכמת החכמים הקדמונים ואז יראה כי כל חכמתנו כקליפת השום חשובה לפני חכמתם ועוד כי לפי החכמה צריך שיהיה היראה והמעשה כי שגגת תלמיד עולה זדון וכיוצא בזה ויוסיף דעת יוסיף מכאוב, כי אינו דומה כתם הנופל בבגד משי לכתם הנופל בבגד פשתן כי לפי יוקר דמו יהיה קשה להטהר ואם יתגאה בעושרו צריך לירא שמא יהיה לו העושר לרעתו או שמא אינו יוצא ידי חובתו במה שחוננו בוראו לתת לעניים, וכן מהדברים המביאין האדם לידי הכנעת הלב כאשר יסתכל בשעת היראה בכמה בחינות העון