קיצור ראשית חכמה קנה

פושה מצוה, ג"כ בהיות האדם נותן מסעודתו לעני הרי סעודתו מצוה וכן היה עושה ר"ת כשהיה לוקח ליטרא א' בשר בעדו היה לוקח אחרת בעד העניים על שום גם את זה לעומת זה עניים ועשירים כדי שיהיו זנים אלו ואלו ובכל הדברים האלה אדם נצול שלא יהפוך כריסו על פניו בקברו לאחר ג' ימים

אם יכוון האדם בתחלת האכילה שהוא אוכל כדי לברך למקום הצריך ברכה כדי שתושפע מלמעלה שהוא כמשל המניקת כאשר יש לה למי שתינק תרבה החלב בדדיה גם זו כוונה נכונה, והוא ע"ד משל בזוהר שחייב אדם לברך על מזונותיו בכל יום שכיון שהוא שואל גורם שיושפעו המזונות מלמעלה כדי שישפיעו לו וכבר נודע כי בני חיי מזוני הם תלוים במזל כי ברוך ה' יום יום וגם אם יהיה לו צריך להתפלל ואמר בזוהר שעל השואלי מזונות בכל יום כתיב רוצה ה' את יריאיו וגו'. כשם שאין לאדם לאכול עד שיתפלל על מזונו כך אין לו לאכול עד שיעסוק בתורה וילמוד השעה הקבועה ללמודו, כתב השלחן ארבע בענין האכילה דבר נאה אל היחוד לפי שכל ענינינו ומעשינו צריכים להיות לש"ש וכדי ליחד וע"פ, והנראה מדברי הרשב"י הוא כי צריך לכוון שהמזון נשפע מצד הימין אל מדת הצדיק והצדיק משפיעו לצדק. ונ"ל כי מאכל עולה צ"א כמנין ב' שמות מתיחדים בצדיק וכן המזון נשפע מסוד היחוד, ועוד פי' שם בענין שדי שהוא בצדי"ק ונקרא שדי מפני שניתן די ספוקו מזון לנשמות א"כ צריך לכוון שכמו שמדת צדיק העליון אוכל לתת שובע לנפשו העליונה נפש דוד כך הוא לוקח השפעה מצדיק מצד ימין וממדת צדק כדי לתת קיום לנפשו התחתונה שהיא חלק מהשכינה ובזה נבין מה שהיה אומר הלל ע"ה לתלמידיו בואו ונגמול חסד עם האכסניא ואמר שהיא הנפש העניה. והיינו כי השפעת המזון מ החסר ולכך יקראו גמילות חסדים והנה הנפש שוכנת בלב נמצא הנפש דין בבחינת זו השוכנת בלב שהוא אש ולכן צריך להשפיע לה המזון מצד הימין ולהשקיט דיניה שהרי ביום