קיצור ראשית חכמה קמד

כן צריך ליזהר מרבוי היין כי המעט ממנו מועיל לתיקון האיצטומכא והוא מפקח כמו שאז"ל חמרא וריחני פקחין אבל המשתכר ממנו מפסיד גופו ומאבד שכלו וגורם לו כל רעות שבעולם ולזה רמז הפסוק אל תרא יין כי יתאדם פי' שאחריתו דם ועז"א למי אוי למי אבוי וכו' זה שנשתכר ווי לו ווי לאבותיו, למי מדנים למי שיח מתוך שמשתכר ביינו הוא מוצא שיח ביותר ולמי פצעים חנם שמתוך שמשתכר ביינו הוא הולך ועושה פצע וחבורה חנם למה מפני שאין לו דין למי חכלילות עינים למי ששתה כדי צרכו למאחרים על היין לבאי לחקור ממסך א"ר אליעזר אוי לזה שמניח ד"ת והשכים על היין וכו' עיין מד' משלי

פן ישתה וישכח מחוקק, "מחקק עולה רמ"ח פי' שע"י שתיית היין ישכח מלקיים רמ"ח מצות עשה ואם תעיין בטוב העיון במדרשי ז"ל תראה כי היין הוא הגורם הגדול לכל הרעות הבאות לעולם כגון אדם נח בני אהרן וכדומה, עוד דרשו על פסוק אל תרא יין כי יתאדם כי יתאוה לדם נדה ודם זיבה כי יתן בכוס עינו כיס כתיב ע"י הכוס יתן עיניו בכיס לשון נקיה דברה תורה לומר שיבא על הערוה, יתהלך במישרים סוף אשתו אומרת כשושנה אדומה ראיתי ואינו פורש, ד"א יתהלך במישרים סוף שהוא מתיר את העבירות ועושה אותן הפקר כמישור מסיח עם אשה בשוק מנבל פיו בדברים רעים בשכרות ואינו מתבייש, אחריתו כנשך ישך מה נחש ע"י שהסית לחוה לשתות יין נתקללה האדמה בעבורו כך ע"י היין נתקלל שלישו של עולם וכו', ומכלל מאמר זה אתה למד שהיין גורם לע"א וג"ע וש"ד, לכך נכתב פרשת נזיר אחר פרשת סוטה לומר לך שלא יעשה אדם כמעשה נואף ונואפת ששתו יין ונתקלקלו אלא הירא מן החטא יזיר עצמו מן היין, ומה שמצינו בגמרא חמרא וריחני פקחין היינו מיעוטו במזיגה יפה, אמנם היין חי הוא המזיק. ובפרט לומדי התורה צריכים להזהר מרבוי היין כי היין מביא לידי שינה וארז"ל בסנהדרין יין ושינה לרשעים הנאה