קיצור ראשית חכמה קלו

בדבר ויש בידו לקיים הדבר שרי לי' למנדר לזרז נפשי' שנאמר נשבעתי ואקיימה לשמור משפטי צדקך וע"ז אז"ל נדרים סייג לפרישות אבל כבר כתבנו לעיל כי אפילו לקיים המצוה לא ישבע אא"כ יהיה אדם ירא שמים שיקיים נדרו

אחז"ל על וידר יעקב נדר לאמר מאי לאמר לדורות שיהיו נודרין בעת צרתן נראה שבשעת צרה מותר לנדור ומ"מ כתוב בספר החסידים שמי ששרוי בצער לא ידור אלא שיחשוב ויתייעץ קודם שיהיה הדבר שאפשר לקיים. כל מי שנודר לקיים מצוה או לעסוק בתורה כך שעות ביום נדר גדול נדר לאלקי ישראל ואין ראוי להתיר לו נדרו אלא אם יראה לב"ד שהוא אונס גדול ואם התירו לו ולא הי' בדבר אונס גדול מן השמים אינה מתירים לו וזה דקדקו באמרם נדר גדול נדר לאלקי ישראל שיאמר הקב"ה מה מצאתם בי עול כי רחקו מעלי והוא כמשל האדם האומר למלך ב"ו חי ראשך אדני שביום פלוני אביא לך דורון כך וכך שאם לא יביאהו יתחייב ראשו למלך אם לא שידע המלך שהוא אנוס, ובענין עסק התורה או המצוה היא ממש דורון להקב"ה והמיקל והמתיר נדרו מיקל בכבוד מלכו של עולם, ואינו כמתיר נדרי עצמו שאוכל או שלא אוכל שהוא מצוה שישאל על נדרו מאחר שאין בדבר מצוה, ושמעתי ענין נאות ג"כ בענין נדרים אשר שהנודר לעשות מצוה הנה באמירתו יברא מלאך א' אבל לא יגמר הוייתו עד שיתקיים גמר המצוה שנודע שעושה מצוה א' קנה לו סנגור א' והנודר ואינו משלם נדרו נמצא המלאך ההוא תלוי ועומד וצער הוא לו עד שיגמר מעשה המצוה ההיא, והרוצה שתפלתו תהיה נשמעת ובקשתו תעשה ישתדל להשלים נדריו כדכתיב זבחי לאלהים תודה ושלם לעליון נדריך וקראני ביום צרה אחלצך ותכבדני ונדרים אלו בודאי שהם נדרי שמים שמצוה לקיימם כי בדברי הרשות שהם למטה מעניני העולם אינו צודק מלת לעליון נדריך והנה משום כי בתפלה הוא שואל בדבור שיעשה לו הקב"ה כך וכך אומר לו תקיים במעשיך מה שנדרת גם אני