קיצור ראשית חכמה קיא

רע ושופך ש"ז לבטלה. גם אסור להסתכל בפני אדם רשע שנאמר אם אביט אליך ואם אראך והמביט עיניו כהות מנלן מיצחק. ואמרו בספר החסידים שהמסתכל באשתו נדה וכן המסתכל בפני הכועס משכח למודו, אסור להסתכל בצלמי ע"א לפי שאסור לאדם להביט במקום שאינו צריך והטעם מפני שפונה דעתו מן הקדושה אל דבר שהוא הבל וריק והוא כענין מה שדרשו רז"ל אל תפנו אל האלילים אל תפנו אל מדעתכם שכל דבר שאין צורך לאדם להסתכל בו והוא מסתכל הוא חיצוני שהחיצוני הוא שאינו בו צורה לאדם שהוא פוסלת הקדושה וכן אמרו בזוהר פקודי שהיצר מפתה לאדם להסתכל בדבר שאינו צורך ושישבע עינו מעניני העוה"ז כדי לשבור עיניו בקבר על כל ראיה וראיה וכל דבר חיצוני שיצטייר במחשבה ע"י הסתכלות הוא פגם בנשמה וענשו גדול ממי שפוגם ראותו כמ"ש בזוהר פרשת פקודי (דף רס"ג). כלל הדבר כל המסתכל בדבר שאינו צורך עובר על עשה ועל לא תעשה שהוא סור מרע ועשה טוב כי בפנית דעתו מן הקדושה עובר בעשה ובקניית בנפשו צורת הרע ההוא הרי לא תעשה. אסור להסתכל מיום שנחרב ב"ה בכל דבר שיביא אדם לידי שמחה. אסור להסתכל בקשת לפי שהוא דמות כבוד ה', וכן אסור להסתכל במילתו וכ"ש במילת חבירו וכן אסור להסתכל באצבעון דכהנים כשנושאים ידיהם, אחר שדברנו בפגם העינים נדבר בתיקוניהם, מצוה להסתכל בעיניו אל יצירת הבורא כמ"ש דהע"ה כי אראה שמיך מעשה אצבעותיך ירח וכוכבים וגומר, מצוה להסתכל במצות ציצית כמש"ה וראיתם אותו וזכרתם וכן אם ראה ס"ת או זקן או חכם עובר לפניו מצוה שיקום מלפניו ויהדרהו במצות ולא יעלים עיניו כדי שלא לראותו ואמר בספר חסידים כי כשהיה עומד ורואה מרחוק חכם או זקן שצריך לישב כדי שכשיבא לעבור לפניו יהיה קימת של מצוה, אדם שחטא בעיניו תיקונו שיוריד דמעות ויבכה על עונותיו וכן יקום באשמורת וידד שינה מעיניו ויוריד דמעות על פטירת אדם כשר