קיצור מחברת הקודש תלד

לריק יגעתי וגו'. וכשנעתקים מאלה החיים הקצרים אל החיים הארוכים מראים ומודיעים להם שעמלם עשה פירות שהוא תיקון הכבוד שתיקנו בהיותם בחיים האלה ושעם האלהי"ם לצרכו עשו היום ואיך ישיגו זה וידעוהו, הקב"ה מראה להם מתן שכרן בשעת סלוקן מן העולם וממנו יודעים כי תיקון הכבוד שתיקנו בעוה"ז מאהבה ועל הדרך שבארנו עשה להם את כל הכבוד ההוא והוא אומרו אכן משפטי את ה' והוא רמז על מתן שכרם ומי גרם להם זה חזר ואמר ופעולתי את אלה"י. כלומר פעולתי שהיתה בעולם הזה את אלה"י. כלומר לצרכו גרמו לי והנה הם משכימים ומוצאים יחול לבבם, ובב"ר פרשה ס"א אמרו בזה הלשון בשעת סלוקן של צדיקים מראה להם מתן שכרן כד דמך רבי אבהו אחזו ליה תלת עשר נהרי אפרסמון. אמר להון אלין דמן אמרו ליה דידך אמר אלין דאבהו ואני אמרתי לריק יגעתי וגו' והנה רבי אבהו היה חכם גדול וחסיד בעל מעשים. טובים ובמעשיו הטובים ובחכמתו היה מוריד ומאציל י"ג נהרות מושכין השמן הטוב הנכללים באויר הקדמון הזך על הכתרים אשר תחתיו ועל ידו היה השם הגדול מתברך ומתייחד בכבודו ולזה הראו לו שמתן שכרו הי' שלש עשרה נהרות של אפרסמון בגן עדן דוגמתם להתענג בהם והשכים ומצא יחול לבבו במה שהיה מתעסק ליראה את השם הנכבד ליחדו במה שלמעלה אשר זה תכלית העבודה והכוונה ביצירה. ואמר עוד ותבא לפניך קורת נפשינו לטובה, קורת נפשינו לשון נחת רוח כלומר מה שתנוח ותסכים בו נפשינו ורוחנו מהרהורים והמחשבות העולות על הרוח תבא לפניך בענין שימשך ממנו הטוב בעיניך שהוא ייחוד השם הגדול בכבודו. כלומר שלא יעלה במחשבותינו שום קיצוץ ופירוד חלילה אבל המחשבה עם המעשה יהיו מכוונים תמיד ופונים אל הייחוד השלם

פרק ח התפלה ההגונה היותר נבחרת ורצויה היא העולה כולה לגבוה כמו שאמרנו כלומר לצרכו ולא שיתערב בה דבר שיהיה צורך הדיוט כלל. אמרו בפרק היה קורא ר' יוחנן בתר דמסיים צלותיה אמר הכי. יהי רצון מלפניך ה' אלהינ"ו. שתציץ בבשתינו ותביט ברעתינו. והכוונה בזה להעיר הרצון והרחמים על הכבוד שהוא עמנו בגלות וכביכול שמגיע לו בושת ורעה מבשתם ורעתם של בניו בסוד מה שאמרו במדרש רות הנעלם ויחרד האיש וילפת אמאי בגין דהא והנה אשה שוכבת מרגלותיו שכיבת לארעא מהדקא בין רגלין דא כנסת ישראל כדין בההיא שעתא איהי אתערת לגביה והוא שאיל לה ויאמר מי את. מי את בגלותא. מי את בשעתא דא. ותאמר אנכי רות אמתך מרוות בצערין מרוות במכאובין על בני בגלותא על פלטרין קדישין דאתתרכנא מינייהו ולא די דאתתרכנא מהיכלי אלא דמגדפין ומקללין בכל יומא עלייהו ולית לי פומא בגלותא לאתבא לון ע"כ. וזה סוד בכל צרתם לו צר ואמרו בברכות פרק א' אין חבוש מתיר עצמו מבית האסורין. לרמוז שצריך הכבוד עזר וההתעוררות שיעוררו הרצון והרחמים עליו שיצא מגלו' האו' ואז בשובו בסוד ושב ה' אלהי"ך נשיב עמו. והיה לו ע"ה לומר לפי זה בבשתך. ברעתך. אבל הוא כטעם ואל אראה ברעתי שאמר אדון הנביאים ואמרו ז"ל שהוא תיקון סופרים ובמכילתא בפסוק תהרוס קמיך ואל אראה ברעתי כנה הכתוב. ודרכם של חסידים ואנשי מעשה להניח צרכיהם וצערם ולבקש ולהתפלל על צרכי גבוה, ובמדרשו של רשב"י אמרו בזה הלשון קב"ה אמר אלי קורא משעיר קלא שמענא בין גלותא דשעיר אינון דדחקי בינייהו אינון דשכבי לעפרא ומאי אמרי שומר מה מלילה שומר מה מליל אינון תבעין לי על מטרוניתא מה עבדית מן מטרוניתא דילי כדין קב"ה כניש לפמליא דיליה ואמר חמו בני רחימאי דאינון דחקין בגלותא ושבקין צערא דילהון ותבעין לי על מטרוניתא ואמרי שומר. אנת דאתקריאת שומר אן הוא שמירה דביתך. מה מלילה מה עבדת מלילה הכי נטרת לה. מה מליל דהא לזמנין אתקרי לילה לזמנין איתקרי ליל הה"ד ליל שמורים הוא וכתיב הוא הלילה הזה ע"כ. והנה הקב"ה משבחם על זה לפי