קיצור מחברת הקודש שפג

שער ראש חדש

מורי ז"ל לא היה מסיר בראש חודש התפילין עד שיגמור קדיש של ס"ת כשמחזירין אותו להיכל. והטעם הוא כי עד עתה לא היה עלייה יותר מימי החול, ועתה תתחיל לעלות יותר מימי החול. לכן צריך לחלוץ התפילין קודם מוסף היינו קודם הקדיש

חייב אדם להקביל פני רבו בר"ח כי גם בר"ח יש נפש יתירה בעת הכתר ואז אם יקבל פני רבו יושפע לו מכח רבו אבל העיקר הוא בשבת כי כל היום יש נפש יתירה וברגל איצטריכא ליה דלא כתיב בקרא

בשם מהר"ן זללה"ה בשער ר"ח מביא מאמר על פסוק פני ה' חלקם ולא יוסיף להביטם. כי האומות היו אומרים שאחר שהשי"ת הסתיר פניו מישראל לא יוסיף עוד להביטם. כי החזרת הגוף והסתרתו אינו כל כך. אבל הסתרת פנים הוא כך חושך גדול אך השי"ת כוונתו לטובה כי להחזיר הגוף לצד אחר צריך תנועה גדולה וצריך זמן משא"כ כשהגוף נשאר במקומו ומחזיר פניו לצד אחר שבקל בפתע פתאום יחזור פניו למקומו לכן החזיר הש"י פניו לבד. וז"ש בשצף קצף הסתרתי פני רגע ממך. ר"ל כדי שלא יהיה העונש כי אם רגע ותיכף אוכל להחזיר אתכם והסתרתי פני מה שלא היה אפשר אם היה בהיפוך. ומ"ש ברח דודי ודמה לך לצבי וארז"ל שהצבי כשהוא בורח חוזר פניו לאחוריו לראות הרודפים אותו א"כ נראה היפך ממה שאמרנו שהרי החזיר כל גופו ומחזיר פניו לראותם. הנה הפסוק עצמו מתרץ ואומר על הרי בשמים. ר"ל שלעולם הרי גופו הוא על הרי בשמים א"י ומחזיר פניו ממנה, נמצא שהוא ממש שאמרנו כי השי"ת אפילו כשעונותיהם גורמין אין כוונתו אלא הסתרת פנים רגע ממך כי כוונתו לבלתי ידח ממנו נדח ומגלגל ומביא האדם לעולם עד אשר יעשה לבוש הראוי לנפשו מהתורה ומצות כי זה סוד דור הולך ודור בא. ר"ל הדור שהולך הוא הדור שבא וחוזר ומתגלגל. עם שבזה יש פירושים רבים. והרשע שאינו מתוקן אינו מתגלגל אלא פעמים שלש עם גבר וכ"ז לא ידח ממנו נדח לכן דור שהולך הוא דור שבא וזה דוקא לזכרים שיש להם מצות הרבה אבל הנשים עליהם נאמר והארץ לעולם עומדת כי אשה אם היא מרשעת או נכנסת בגיהנם או הולכת לאבדון. והנה בכל דור ודור יש צדיקים שראוים להיות מנהיגי הדור וגם הוא הולך ובא עם בני דורו להאיר להם. וזהו וזרח השמש ובא השמש. ומ"ש וזרח תחלה ואח"כ ובא. הוא משארז"ל קודם ששקעה שמשו של עלי זרחה שמשו של שמואל כי לעולם קודם פטירת הצדיק נולד צדיק אחר וזה וזרח השמש ובא השמש. ואמר אל מקומו שואף זורח הוא שם. הכוונה כי אע"פ שנפטר הצדיק משם הוא מאיר לצדיק שנשאר במקומו וגם אל מקומו ר"ל צדיק שנשאר במקומו שואף זורח הוא שם. ואמר כל הנחלים כו' כי מלבד הצדיק המנהיג הכולל יש כמה פרטים חכמי הדור המנהיגים הדור והיינו כל הנחלים שהם הת"ח שיונקים מצדיק זה והם ענפים לו כולם הולכים אל הים שהוא כללות כל ישראל כדי לתקנם ולהנהיגם ולהדריכם והים איננו מלא ואינו מתנהג ומקיים התורה והמצות כראוי באופן שיחזרו ויתגלגלו הם והחכמים עמהם וזהו אל מקום שהנחלים הולכים שם הם שבים ללכת ומתגלגלים עד הדור ההוא. ודי בזה

מצאתי כתוב בספר ישן למען יאריך ימים תאמר בכל ר"ח בין שחרית למוסף היינו אחר הלל יאמר פסוק זה ואברהם זקן בא בימים וה' ברך את אברהם בכל זבדי"ה ישמרני ויחייני. כן יהי רצון מלפניך אלהים חיים ומלך עולם אשר בידו נפש כל חי אמן. וכן יאמר ג' פעמים

מזוהר פרשת מצורע משמע מ"ש וזווגא אזדמן כו' היתר הזווג בר"ח כמו בשבת אף שהוא ימי החול. וכן יש בו תוספת נשמה. דקאמר ונשמה איתוספת. ויש לומר כתר. דקאמר דאתגליא עתיקא אלא בשבת אתגליא ממש לכן אומרים אי"ה מקום כבודו אך בר"ח נהיר לה שמשא בחדוותא דעתיקא.