כתבי קודש לז

להעיד בעל פה אינו יכול להעיד בכתב אבל מי שראוי להעיד בעל פה אמרינן אם שלח העדות בכתב (חסר) כת"י תוס' קשה הא יכול לשלוח עדותה בכתב לב"ד והיא ראויה לעדות רק דאינו באה לב"ד משום כבודה בת מלך פנימה (חסר) בדיני ממונות מפרש ר"ת דכשר מפי כתבם אבל בדיני נפשות לא מהני מפי כתבם, רק צ"ל עדות בב"ד והכא אמרינן שני אנשים מקיש דיני ממונות לדיני נפשות וא"כ מוכח שפיר דנשים פסולין להעיד, ויש לומר דיש חילוק לר"ת בין דיני ממונות לדיני נפשות דלכאורה צריך להבין דאי' במס' מכות ועדים זוממין אין כאן מעשה והא יכלו לשלוח עדותן בכתב והא יש בה מעשה וצ"ל דהתם איירי בד"נ ולא מהני עדותן בכתב, ובזה מתורץ קושיות מהרש"א לעיל (דף כ"א ע"א) בד"ה חוץ מנשבע וממיר וא"ת ולחשבי נמי עדים זוממין דהא בפ"ק דמכות (דף ד') יליף מינייהו ר"י בעלמא דלאו שאין בו מעשה לוקין עליו, והקשה מהרש"א למה לא מקשה תוס' מברייתא הנ"ל דקאי בה דעדים זוממין הוי אין בה מעשה ויש לומר דלק"מ מברייתא לא יכול תוס' להקשות די"ל דהתם איירי בדיני נפשות ובאמת אמרינן הואיל ואין בה מעשה דבד"נ לא מהני מפי כתבם אינו חייב מלקות אבל בד"מ יש בה מעשה דיכול לשלחם עדותן לב"ד ע"פ כתב כסברת ר"ת ויש בה מעשה אבל השתא מקשה תוס' דהתם יליף מינייהו דבכל מקום בד"מ לאי שאין בו מעשה לוקין עליו, וצ"ל דבעדים זוממין נמי אין בה מעשה ומקשה שפיר תוס' וליחשיב וליכא להקשות לר"ת האיך יליף התם עדים זוממין לאו שאין בו מעשה לוקין דעדים זוממין יש בה מעשה דיכיל לשלוח בכתב י"ל הואיל ועיקר עדותן אין בה מעשה א"כ נחשיב הגמ' עדים זוממין שאין בה מעשה אף דיכולין לשלחן עדותן בכתב ומתורץ קושיות מהרש"א ודו"ק

רק ע"ז קשה מהא דקאמר בגמ' לקמן ע"ב האי צ"מ דידע בסהדותא וזילא ביה מילתא וכו' הא לר"ת יכול לשלוח עדותו לב"ד ול"ל א"כ מאי מקשה הגמ' התם בסנהדרין (דף י"ח) כה"ג מעיד ופריך הגמ' מוהתעלמת מאי פריך הגמ' דהא אין רשאי לבוא לב"ד והא י"ל דהא דכה"ג מעיד היינו מפי כתבם דמשלח עדותו לב"ד, רק ע"ז י"ל דאם אינו רשאי לבוא לב"ד מוהתעלמת אינו מועיל עדותו בכתב דדווקא הכא דראוי לבוא ולהעידו מפיו אמרינן דכשר נמי מכתב אבל כה"ג אינו ראוי להעיד מפיו אינו מועיל עדותו נמי בכתב ופי' הגמ' התם שפיר אבל הכא דראויין להעיד מפיו וצורבא מרבנן דרבא מיני' א"כ בזוטרא מיניה יכול לשלוח עדות בכתב ויש לומר לתרץ דלכאורה צ"ל האיך פסק ר"ת דעדות כשר מפי כתבם הא אנן פסקינן דצריך לומר העדות בפני בע"ד ומפי כתבים בפני ב"ד אפי' אם בע"ד יאמר לו מכתב עדותו אפשר הוי שלא בפני בע"ד וצ"ל דהא דפסק ר"ת דעדותן כשר מפי כתבם היכא דלא צריך עדותן בפני בע"ד היכא דבע"ד הלך למד"ה או אם הוא חולה אבל היכא דבעל דין עומד בפני ב"ד מודה ר"ת דאינו מועיל עדותן מפי כתבם וא"כ מתורץ הכל על ר"ת מה שהקשינו, דהכא מיירי היכא דצריך עדותן בפני ב"ד וא"כ בזה לא