כסא רחמים על מסכת סופרים ט:ב

וי"ו דגחון צריך להיות זקוף. פי' שצריך שתהיה גדולה קצת אבל לא גדולה כל כך שלא תדמה לו פשוטה: שהיא חצי אותיות של תורה:

רמז. כתב רבינו אפרים ז"ל בפרישתו על התורה כי וי"ו רבתי אמצע התורה באותיות רמז לתורה שנתנה ו' סיון. ו' ארוכה ו' קצוות ששת ימי בראשית ששת אלפים שנות העולם והכל בזכות ווי העמודים וכן ו' אריכא כנגד תורת עדות פקודי מצות יראת משפטי וכן פ' שמע ישראל ששה תיבות בשכמל"ו ששה תיבות זהו קצור תורף דבריו זכרו לברכה:

סוד. תורה שבכתב כנגד ו' של שם המיוחד וז"ס לכתוב ס"ת ור"י העמודים ורמז ו' דגחון אמצע אותיות רמז יחוד קבה"ו המ' בחי' אותיות באמצע ת"ת בחי' ו' תורה שבכתב וא"ש ההי"ב כן יהי רצון:

פירוש. דרש בסוף שיטה וכו'. ובס' קדמון ישן כ"י דרש דרש בס"ת דרש בסוף שיטה דרש בתחילת שיטה כי התורה ארוכה מארץ מדה ואם יחשיב אשר דרש בסוף יש לו לדעת לא דרש ההתחלה שהוא בראש שיטה והנה שרף ר"ת ששים רבוא פנים וכן זה ספר ר"ת ס' רבוא פנים זהת"ד. והוא כמ"ש הרב נחלת יעקב משם הרב מגלה עמוקות:

רמז. אפשר שאם יגיע למדרגה זו דרש דרש דאחר שהעמיק העיון ודרש ועם כל זה נראה בעיניו שלא השיג וטורח עוד כמתחילה וזה רמז דרש בתחילת שיטה אז יזכה משה שיתעבר בו ניצוץ משה רבינו כמ"ש רבינו האר"י ז"ל שכל לומד תורה לשמה ועוסק בה יבא אליו ניצוץ משה רבינו ע"ה כמ"ש משה שפיר קאמר וזה דרש דרש משה. וכתב רבינו מהר"א מגרמיזא ז"ל בכ"י ג' דוהתגלח גדולה אמצע פסוקי תורה דרש דרש אמצעה בתיבות. ג"ד גומל דלים ושקול ככל התורה עכ"ד. ואפשר לרמוז דג' והתגלח רמז גמילות חסדים וגימל אות זה מדבר לשון גמול ואם כה יעשה יזכה ליחוד קבה"ו וי"ו דגחון וד' של דרש דרש הוא ד' יחוד קבה"ו כי ד' רומז למלכות ו' קבה"ו. גם גד"ו ג' והתגלח ד' דרש ו' גחון גימט' אחד ליקבה"ו:

תוספות ג' שהוא חצי אותיות של תורה. וא"ת ומאי נפקא מינה למען דעת חצי אותיות שבתורה וכן חצי התיבות וכן חצי הפסוקים. וי"ל דנפקה מינה טובא לדרוש במספר האותיות ופסוקים ותיבות בכמה מיני אופני פרד"ס וכמה צירופים על דרך מ"ש במנחות דף כ"ט שהקב"ה קושר כתרי אותיות ורבי עקיבא שהיה דורש על כל קוץ וקוץ תלי תלים של הלכות. ואמרו בקדושין דף ל' שהראשונים נקראו סופרים שהיו סופרים אותיות שבתורה ופירשנו בעניותנו במ"א כי שיח וכי שיג להם לדרוש בטעמים נקודות תגין אותיות ומרוב ענותנותם לא רצו שיקראום אלא סופרים שהיא הבחינה התחתונה של האותיות ואפילו באותיות בבחינת מספר שהיא בחינה התחתונה והן בעון חוללנ"ו אותותינ"ו לא ראינו אין עוד נביא ולא אתנו יוד"ע ע"ד מ"ה וה' יאיר עינינו בתורתו הקדושה כי"ר:

וישחט וכו'. בקדושין דף ל' והתגלח חציין של פסוקים ובמסרה וישם עליו את החשן חצין של פסו' וכתב בס' מנחת שי שכצ"ל בברייתא שלנו אך הרב נחלת יעקב כתב שהוא וישחט בפ' צו סי' ח' פסוק ט"ו שהוא איזה פסוקים אחר וישם עליו את החשן: ובאגודה גריס ח' פשוטה שהוא חצי פסוקים: