כסא רחמים על מסכת סופרים יט:ח

כשם וכו'. הטור סי' תקפ"ב הביא בריתא שלנו וז"ל במסכת סופרים כשם שחתימתן של ר"ה ויה"כ משונה משאר י"ט כך תפלתן משונה משאר י"ט כך תפלתן משונה ואין אומרים זכרנו בג' ראשונות וכתוב בג' אחרונות אלא בשני ימים של ר"ה וביה"כ בלבד ואף אלו בקושי התירו: וכתב הטור וכבר נהגו לאומרו כל עשרת ימי תשובה:

תוספות זכרנו בג' ראשונות. הטור סימן תקפ"ב כתב בשם הרא"ש ז"ל דאם לא אמרו אינם מחזירין אותו שהוא תקנת הגאונים והרב בית דוד תמה על הרא"ש מבריתא שלנו. ואני בעניי השבתי על דברי הרב בס' הקטן ברכי יוסף שם ע"ש באורך והטור כתב שם משם בעל הלכות גדולות דמשום אל ישאל אדם צרכיו בג' ראשונות לא שבקי רבנן למימר וכו' ומרן כתב בבית יוסף דמ"ש הטור משם בה"ג לא ראהו בשום מקום. והרואה יראה בספר הלכות גדולות פ' אין עומדין דכתב כמ"ש הטור ממש בשמו. אמנם לא הגיע ליד מרן ס' בה"ג שנדפס כמ"ש שם אני הדל בברכי יוסף ויש להוכיח כן מסדר זמנים:

ואם חל ר"ה להיות בשבת וכו'. הרב מהריק"ש ז"ל בסימן תקצ"א כתב דכשחל ר"ה בשבת במוסף יאמר שומע קול תרועת עמו ישראל ברחמים ולא יאמר היום עכ"ד והרב שיירי כנסת הגדולה ז"ל נדחק בפירושים שאינם מספיקים וכן כתב הרב בית דוד ז"ל על דברי הרב שיירי. ומעיקרא היה קשה עליו כל החתימה ומצא מחזור שנראה שבשבת לא יאמר חתימה. ועל כל פנים הוא נוטה שמי שיאמר החתימה לא יאמר היום עיין בדבריו באורך והרב מהר"א הלוי ז"ל בריש ס' גן המלך שינה נוסח הברכה ע"ש. ואני הדל נראה לי כדברי מהריק"ש ז"ל חדא דנקטינן כמילתא מציעתא כמו שרגיל לפסוק הרדב"ז זכרונו לברכה בתשובותיו. ועוד שראיתי להרמב"ם ז"ל בנוסח התפלה דהביא הנוסח שומע קול תרועה ולא עוד. וגם ראיתי להרב שני לוחות הברית ז"ל והרב יעב"ץ ז"ל בנוסחתם בסדורים שלהם שלא כתבו היום נראה דאפילו בחול אינם אומרים היום ודוק: