כסא רחמים על מסכת סופרים יט:ו

ביום צום העשור הזה. המנהג לומר ביום הכפורים הזה וכן בחתימה אנו חותמים מקדש ישראל ויום הכפורים ותו לא. ולא כמה דקתני בבריתא שלנו בחתימה. ועיין בסימן תרי"ט בטור א"ח ובשלחן ערוך וכ"כ הרמב"ם בנוסח התפלות:

תוספות מקדש עמו ישראל וכו'. בקונטרוס כתבתי דהמנהג לחתום מקדש עמו ישראל והזמנים כמ"ש הרמב"ם ובא"ח סימן תפ"ז. ויש מי שחקר דאמאי לא תקנו לומר מקדש ישראל והמועדים דהוי לישנא דקרא אלא מועדי ה' מקראי קדש:

ואפשר כי מועד דבר קבוע ונועד ולא ישתנה בבא המועד לשנה הבאה אפי' כל שהוא כמ"ש הכתוב למועד הזה בשנה אחרת וכתיב למועד אשר דבר אותו אלהים ואמרו רז"ל סרט לו סריטה בכותל וכו' ולכך לא תקנן מקדש ישראל והמועדים כי הדבר תלוי כפי הזמן שיקבעו ב"ד וכמ"ש בירושלמי דשואלים מלאכי השרת אימתי ראש השנה וא"ל אני ואתם נלך לב"ד. ולכן תקנו מקדש ישראל והזמנים כי ישתנה הדבר לפי קביעות ב"ד. וזש"ה אלה מועדי ה' כי עד עתה היום קבועים ומכוונים בשעות ורגעים אבל עתה אשר תקראו את"ם וזה חשוב במועדי ודוק היטב: