כסא רחמים על מסכת סופרים יג:ג

ומלכי כנען פי'. ביהושע סי' י"א שכתובים שם דהשמיד יהושע ל"א מלכי כנען אלו נכתבים אריח ע"ג אריח והכי אמרו בבבלי פ"ק דמגילה דף ט"ז ובירושלמי פ' בני העיר: כל בנין כדין לא קאים כל בנין כזה אריח על גבי אריח וכו' אינו מתקיים וה"נ אמרינן בירושלמי ובבבלי אמרו מ"ט שלא תהא תקומה למפלתן של רשעים: מאי כדין למצוה פי' בעי אם דבר זה שאמר שיכתבו אריח וכו' הוא למצוה דוקא ובדיעבד לא פסל או"ד הוא לעכב:

תוספות מאי כדין למצוה וא"ת מי הביאו לידי ספק אם למצוה או לעכב וי"ל דנסתפק אם זה שנכתבין אריח ע"ג אריח היא לומר שנמחו עשרת בני המן ול"א מלכי כנען וזכר עשה לנפלאותיו וא"כ הוא למצוה מה שארז"ל כן או"ד הוא לעיכובא כי כקרוא איש יהודי בענין זה בצורה זו יהיה גם עתה תועלת להכניע הסט"א שלהם. והשיב שהוא לעכב דגם בקריאת ענינים אלו והמה בכתובים בצורה זו מכניע קליפתם כמו שכתבו המקובלים דבקריאת ענין כיוצא בזה מברר מהסט"א שלהם וסמיכות שלהם ממ"ש בזהר בניניקח עמון ומואב מתגרי בכו וכמו שכתבנו בעניותנו במקומות אחרים באורך ובחון ל' הזהב מרז"ל בבבלי שאמרו מ"ט שלא תהא תקומה לרשעים במפלא והיל"ל שלא היתה תקומה למפלתן של רשעים אמנם רמזו שלא תהא. ומעין דוגמא כתבנו בעניותנו במדרש שכתב רבינו בעל הרוקח ז"ל כי בזכירת עמלק כביכול הקב"ה ברוב ענותנותו מוחה איזה מחיה ומכניע את סט"א של עמלק וכתבנו זה במאמר שהביא משם רז"ל ע"ש: