כסא רחמים על מסכת כלה ה:ד

שפעם אחת נתחלפו לו מעות פורים וכו' . במס' ע"ז דף י"ח מייתי עובדא דר' חנינא בן תרדיון ויש שינוים הרבה ע"ש והיו עיניך רואות. והרמב"ם ז"ל בפירוש המשנה סוף מכות כתב דכשהאדם מקיים מצוה אחת מתרי"ג כתקנה בזה זוכה לעה"ב והביא ראיה מהא דר' חנינא בן תרדיון ע"ש. ולפום ריהטא דבריו צריכים ישוב וכבר אני בעניי עמדתי על דבריו ז"ל ובאתי לכלל י"שוב לפי קוצר דעתי וכבר נדפס בסוף קונטריס שם הגדולים ח"א בקונטריס חסדי אבות מהדורא בתרא בדפוס חדש בסוף פ"ג דאבות עיין שם דף קי"א ע"א והיו עיניך רואות אם טוב בעיניך:

וכל האומר דבר בשם אומרו מביא גאולה לעולם שנאמר ותאמר אסתר למלך בשם מרדכי. פירשו המפרשים הראשונים ז"ל דהגם שמרדכי לא הוה אכפת ליה דאסתר תאמר בשמו ולא עלה על דעתו וגם אסתר ידעה נאמנה דמרדכי לא חשב בזה ולא עשה אלא בשביל אסתר להצילה. עם כל זה אסתר המלכה אמרה בשם מרדכי ובאה הגאולה על ידה ומשם למדנו עיקר זה דהאומ' דבר בשם אומרו מביא גאולה לעולם ויש קצת טעם דכיון דאומר דבר בשם חכם שלא אמרו גורם לשכינה שתסתלק א"כ כשאומר בשם אומרו מרובה מדה טובה שתשרה שכינה ובאה הגאולה. ה' ברחמיו יגאלנו גאולה שלימה למען שמו במהרה בימינו ונזכה ונחיה לאור באור החיים:

תוספות כל האומר דבר בשם חכם שלא גמרו ממנו כצ"ל וכן הביא הנסחא הרב מגן אברהם ז"ל א"ח סי' קנ"ו. שוב ראיתי בס' אגודה דגריס והאומר דבר בשם חכם ולא גמרה ממנו ע"ש דף רכ"ה. וראיתי להרב רגל ישרה שכתב וז"ל מכאן נ"ל ראיה לרבינו יונה בברכות שפירש דמ"ש ד"א האומר דבר שלא שמע מפי רבו ר"ל שאמר דבר בשם חכם ובאמת לא שמע מחכם ההוא דלא כמהרש"א ז"ל בח"א וכו' אמנם מזה תמהני עמ"ש בברכות דף ע"ג ע"ב ולא היא לאשתמוטי נפשיה והרי באמת אסור לומר בשם חכם דלא גמיר מניה כי הכא וצ"ע עכ"ל. והאמת שדברי הרב מהרש"א ז"ל בחדושי אגדות בברכות דף ז"ך קשים. וכבר אנכי העירותיהו בעניותי בקונט' פתח עינים שם ושם רמזתי מ"ש במחזיק ברכה א"ח סי' קנ"ו ושם במחב"ר הבאתי הך דהכא. ועוד יקשה על הרב מהרש"א ז"ל דלא זכר דברי רבינו יונה ז"ל כמו שהשיג עליו הרב רגל ישרה ועוד ק"ק על הרב מהרש"א ז"ל דלא זכר דברי הרא"ש ז"ל בסוגיא שפירש דבר שלא שמע מפי רבו ואמרו מפי רבו והיינו כמו שפירש רבינו יונה ז"ל. גם לא זכר דהרמב"ם פ"ה דת למוד תורה והטור י"ד סי' רמ"ב שכתבו שלא יאמר דבר שלא שמע מפי רבו עד שיזכיר שם אומרו. והענין קרוב לפירוש רבינו יונה והרא"ש ולכן הטור נקט דברי הרמב"ם:

וכל האומר דבר בשם אומרו מביא גאולה לעולם שנאמר ותאמר אסתר וכו'. פירש הרב המפרש מדרש משלי סי' ו' דף נ"ג ע"א דקשיא ליה ומנא לן דזה גרם לז"א שנאמר ותאמר אסתר וכו' ואמאי אצטריך הכתוב לאומרו אלא לומר שזה גרם הגאולה וזה כונת הכתוב ומאמר אסתר קיים וכו' כלומר מה שאמרה אסתר בשם מרדכי. וכי תימא מאן מוכח לז"א ונכתב בספר כלומר מדהוצרך הכתוב לומר ותאמר אסתר וגו' למדנו שזה גרם שמביא גאולה לעולם. האל הטוב אב הרחמים ימהר הגאולה למען שמו בזכות אבות וזכות תורתו הקדושה תורת חיים: