כסא רחמים על מסכת כלה ב:ז

מכאן אמרו עשרה הם כממזרים וכו' . פי' ממ"ש ר' אליעזר שהיה כמו שכפאו שד שלא יבא לידי ממזרות משם למדנו דכל בי עשרה שהוא הולך ומונה הם כממזרים ולא ממזרים:

בני אמה ה"ג בני אימה וכן הוא בנדרים ופירש הר"ן ז"ל שמטיל עליה אימה ונזקקת שלא ברצונה. והרא"ש ז"ל בפרושו והרב המאירי ז"ל בפסקיו פירשו בני אמה בני שפחה. ובבריתא דידן צריך לפרש כפירוש הר"ן דהא קתני בני שפחה בהדיא וכ"כ הרב נחלת יעקב ע"ש:

בני ישינה דבא עליה כשהיא ישינה לגמרי אבל נים ולא נים שרי. ות"ק סבר דהני בי תרי ישינה ובבית חמיו שלא בכתובה נהי דלאו שפיר עבד אבל אינו בסוג עשרה האמורים ושתים זו אינם כממזרים:

תוספות בני נדוי וא"ת והא קי"ל דמנוד' מותר בת"ה וי"ל דכשנידוהו החמירו עליו שיהא אסור גם בת"ה. כ"כ הרב מהר"ר נסים רוזילייו ז"ל ועיין ברכי יוסף א"ח סי' ר"ס:

ארוסתו בבית חמיו שלא בכתובה . וא"ת ואמאי לא תני בלא ז' ברכות וי"ל דהא אמרינן בריש מכילתין כלה בלא ברכה אסורה לבעלה כנדה. וכבר תני הכא בני נדה. ושלא ז' ברכות הוא בכלל בני נדה. ובני נדה כולל בין נדה דאוריתא ממש דאינו ממזר אבל הוא כממזר בין בני נדה מדרבנן כגון שטבל' בסוף ימי ראייתה כמ"ש התוס' פ"ק דשבת דהיו נוהגות ב' טבילות אחת בסוף ימי ראיתה ואחת בסוף יומי ליבונה ואם לא טבלה טבילה שנית הויא נדה מדרבנן וכן בלא שבע ברכות הויא נדה מדרבנן. וכן י"ל להא דתני בלא כתובה ולא תני בלא חופה דבלא חופה הו"ל כנדה ולדעת רבינו שמשון בתשובה הובאה תשובתו בתשובות דשייכי מאי דתני כלה בלא ברכה היינו בלא חופה:

ומכלל דברים אמורים יש מקום פתו"ר למאי דדייק הרב מהרש"א ז"ל בחידושי אגדות פ"ב דנדרים וז"ל בני נדוי בטור י"ג בני נדה ולא משמע כן דלא חשיב הכא אלא הבנים שנולדו מדבר קרוב לעבירה אבל בני נדה מאיסור כרת כשאר עריות עכ"ל. ומריש אמינא דהא דכתב הרב בטור יש גורסין בני נדה. לישר"י לן מר דאין כונת הטור דיש נסחא דגריס בני נדה על דרך מ"ש הרב מהרש"א ז"ל גופיה בסמוך וז"ל בני מריבה בטור יש גורסין בני מורד' ולפי גירסתנו וכו' עכ"ל והא דבני מריבה קושטא קאמר שכן הטור בזה כתב נסחא אחרינא כמו שיראה הרואה. אבל מ"ש הטור בני נדה הוא דיש מפרשים דבני נידוי דקאמר הש"ס פירושו בני נדה וזהו שכתב הטור כשבא לפרש הט' מדות וז"ל בני נדוי בני נדה אעפ"י שאינו ממזר מן התורה ויש מפרשים שאם הם בנדוי וכו' עכ"ל וכונתו מבוארת כדאמרן וכן הוא מפורש בדברי רבינו הראב"ד בס' בעלי הנפש בשער הקדושה אשר אמרת הטור מאיש לוקחה זאת הוא רבינו הראב"ד ז"ל ושם כתב וז"ל בני נדוי פירוש בני נדה ואעפ"י שאין ממזר בן הנדה ויש מפרשים שאם הוא בנדוי או היא וכו' עכ"ל הראת לדעת דבני נדה הוא פירוש בני נדוי לחד פירושא ככל אשר דברנו. והנה הרב נחלת יעקב כתב בפירושו על בריתא דידן וז"ל בני נדה בגמרא ובכל הפוסקים לא קחשיב נדה אבל באמת אין זה סתירה דקי"ל הבא על הנדה אין הולד ממזר מן התורה וא"כ קאמר הוי כממזר ולא ממזר עכ"ל. איכו השתא להרב מהרש"א ז"ל אשתמיטיתיה בריתא דידן דקתני בני נדה. וגם לעיל הרב מהרש"א ז"ל בחידושי אגדות שם בא חשבון הט' מדות ולא זכר בריתא דידן וס' האגודה דנקטי עשרה ועמ"ש הרב המאירי ז"ל בפסקיו שם. הן אמת דיש להעיר בדברי רבינו הראב"ד ורבינו בעל הטורים דכתבו דפירשו בני נדוי היינו בני נדה ויש מפרשים שהן בני נדוי והיה להם להכריע דפירוש בני נדוי דאמרו בש"ס אינו בני נדה מברייתא דידן דקתני תרוייהו. והם ז"ל זכר עשו לבריתא דידן לחלוקת תבעה למטה ולחלוקת ישינה ואם נפשך לומר דאינה הכרעה אודי לי מיהא דהוה להו ז"ל להזכיר בריתא דידן בזה. ולהרב נחלת יעקב שכתב בכל הפוסקים לא חשיב נדה נראה דאשתמיטו מיניה דברי הראב"ד ז"ל והטור ודברי מהרש"א ז"ל:

ולמאי דדייק הרב מהרש"א ז"ל דאתאן עלה הגם דלאו דוקיא הוא דאתא לאשמועינן דאינו ממזר אלא כממזר כמ"ש הרב נחלת יעקב. עוד בה דיכולים אנו לומר דהא דקאמר בני נדה היינו נדה מדרבנן כמו שכתבנו בסמוך. ומדברי רבינו הראב"ד ז"ל ורבינו בעל הטורים ז"ל מוכח דהו"א דבן הנדה כיון דאינו ממזר הו"א דאביו הגם דהרבה אשמה הולד אינו פגום קמ"ל דמצטרף עם הני בני ט' מדות:

בני שנואה עמ"ש רבינו הראב"ד ז"ל בס' בעלי הנפש בשער הקדושה ומ"ש אני עני בברכי יוסף א"ח סי' ר"ס ומה שתירצתי שם לחקירת הראב"ד על ראובן אח"ך ראיתי שכן כתוב בזהר הקדוש פ' ויצא בסתרי תורה דף קנ"ה ע"א שש אנכי. ובס' האגודה יש שינוי מנסחא דקמן ושם בס' האגודה כתוב עשרה בנים כממזרים ונעלם מהרב נחלת יעקב ומאביו ע"ש: