כסא רחמים על אבות דרבי נתן ו:ב

רמז . ושותה בצמא את דבריהם. ר"ת גימטריא אחד רמז שאע"ג דאלו פוסלין ואלו מכשירין וכו' רועה אחד אמרן כמ"ש פ"ק דחגיגה וס"ת גימטריא תום רמז הפ' יצפון לישרים תושיה מגן להולכי תום:

פירוש . אי אתה קורא אבנים שחקו מים וכו'. נראה שקרא מקרא אבל לא שנה משנה וכן אמר לעיל ולא שנה כלום היינו דלא שנה משניות כ"כ הרב בנין יהושע. והיינו דקאמר בסמוך מיד חזר ללמוד תורה חזר דייקא:

הלך הוא ובנו . נראה שזה בנו שהי"ל קודם שנשא בת כלבא שבוע:

כתב לו אלף בית וכו' לפי האמור אפשר שלמד דרשות א"ב וכן פירש הרב בנין יהושע:

לסתת שהיה מסתת וכו' נקט משל זה דכתיב באיוב סי' י"ד וצור יעתק ממקומו אבנים שחקו מים ור' עקיבא ע"י שנתבונן בתחילה בהא דכתיב אבנים שחקו מים עוד נתבונן לעשות כמשל הסתת הרמוז בתחילה וצור יעתק ממקומו'. וא' שאיני יכול לישן כצ"ל וכן הוא בס"א והיינו שמכח העשן לא יכול לישן כצ"ל וכן הוא בס"א והיינו שמכח העשן לא יכול לישן ולומד והרב בנין יהושע תפס הגירסא וישן בהם והביא ההיא דנדרים דף ן' דגני ע"ג תבנא ע"ש ומה לתבן לגזירי עצים:

והלא רבי עקיבא הי"ל בנים ומפרנסן ואת רחל אשתו כצ"ל . ור"ל שהיה מפרנס בניו של אשתו ראשונה ואת רחל אשתו בת כלבא שבוע:

אשתו יוצאה בקרדמין ובעיר של זהב . מיני תכשיטין:

דרש ורמז . אי אתה קורא אבנים שחקו מים. אפשר לרמוז דיש עונש למי שאינו מתבונן בזה שהמים חזקים לרכות את השחקים לאבנים וילמוד ק"ו לתורה שנמשלו למים כי ודאי שתתחקק בלבו לב בשר ויהי כמשח"ק ליצה"ר ולכן אבנים שחקו מים ר"ת אשם וס"ת מום כי מי שאינו מסתכל בזה ללמוד ק"ו לתורה הוא אשם מום בו. ואפשר שזכ"ה הוי כל צמא לכו למים כל צמא הגם שגדול בשנים וזהו כל. לכו למים שהיא התורה שנמשלה למים וכתיב אבנים שחקו מים וק"ו התורה שנכנסת בלבו ותתחקק. והוא דבר בזול כמי המים ואשר נשאו לבו. תמיד מזומנת לו התורה כמים. ואם לא עסק בתורה הוי הוי ואבוי וז"ש הוי כל צמא. וקרוב לזה אפשר לרמוז כי צמא גי' ס"ע וז"ש כל צמ"א כל הנאחז ביצר הרע הבא מפ' גי' צמ"א. לכו למים זו תורה שהיא מבטלת יצה"ר כדאמר רחמנא בראתי יצה"ר בראתי לו תורה תבלין. וזה רמז אבנים שחקו מים אבנים שהוא היצה"ר שנקרא אבן וגונדא דיליה שהכל אבנים ומכשולים שחקו מים התורה שנמשלה למים. ואפשר רמז הוי כל צמא לכו למים ס"ת גימטרי' פ"ז כמספר לבנה שהתורה מכפרת ואם יהיו חטאים כשנים כשלג ילבינו. גם פ"ז גימט' אני ה' אחד יותר על חשבון אלהים ומתמתקי' הדינים וכתב הרב ש"ך ז"ל על התורה דבכח זה יצאנו ממצרים עש"ב וזהו שברוב הענינים ורוב הנבואות הכתוב אומר אני ה' לרמוז כי לא כלו רחמיו ממצרים ועד הנה. וזה רמז הכתוב אני ה' לא שניתי ואתם בני יעקב לא כליתם אני ה' מדה זו אשר מלפנים ממצרים לא שניתי ואני מרחם עליכם ולכן אתם בני יעקב לא כליתם:

סוד . ובעיר של זהב אפשר שכיון ר' עקיבא יען כי אמרו בזהר הקדוש דכל נשי ישראל אחידן בשכינתא וידוע דתורה שבע"פ היא כנגד השכינה וזהו טעם דאמרו רז"נ דארץ ישראל אוירא שחכים כי א"י הוא כנגד מלכותא קדישא ולכן סיועי מסייעא להתחכם בתורה מבע"פ הרומזת לשכינה. וזה אפשר כונת רז"ל וזהב הארץ ההיא טוב אין תורה כתורת א"י וכינו לתורה בשם דהב שהוא רומז למ' בחינת דוד הע"ה גימטריא זהב כי תורה שבע"פ הרמוזה למלכות בארץ ישראל הרמוזה למ' גורם ליחוד יסוד ומ' וז"ש וזהב תורה שבע"פ הארץ א"י טוב גורם ליסוד שהוא טוב להתיחד עמה. ובחינת הארץ שהיא מ' עם התורה שבע"פ הרומזת למ' נאה ומתקבל. ויען רח"ל אשת ר' עקיב"א (ני' יעקב א') כמ"ש בס' הגלגולים. היא גרמא שילמוד ר' עקיבא תורה שבע"פ לכן עשה לה עיר של זהב דעיר כינוי לשכינה כמ"ש בזהר הקדוש וגם זהב רומז לתורה שבע"פ ולשכינה וכיון להמשיך למ' עסמ"ב ליחדה עם דודה גימטריא רל"ב כמספר ס"ת עיר של זהב שהוא רל"ב וא"ש ההי"ב:

רמז . יהי ביתך פתוח לרוחה. אפשר על בתי הנפש והלחשים שלא יהיה דעתו קצרה ויהיה לבו לב רחב לא יקפיד על שום אדם ולא יצטער על שום דבר מענייני העה"ז וז"ש יהי ביתך פתוח לרוחה שלא יתעכב שום דבר בלבו כי יהיה מעביר על מדותיו. ויהיו עניים עניי הדעת כמו בני ביתך אהוב אותם כבנים ולא תקפיד עליהם:

תוספות: הלך הלך הוא ובנו . פ' בקו' שהיה בנו מאשה אחרת קודם שנשא בת כלבא שבוע והרב בנין יהושע הביא משם הגאון מהר"ר ישעיה ברלין נר"ו שתירץ בזה קושית התוספות בבתרא דף קי"ג ושאר דוכתי עכ"ד. וכבר קדמו הגאון בסדר הדורות והפליא עצה והוכיח ממשנת פ"ג דידים דתנן ר' יוחנן בן ישוע בן חמיו של ר' עקיבא אלמלא הי"ל אשה אחרת והאריך הרבה לתרץ כל קושית התוספות וקיים דברי רש"י דריב"ק הוא ר' יהושע בן ר' עקיבא ע"ש דף קי"א באורך. והא דהי"ל אשה אחרת רבי עקיבא קודם בת כלבא שבוע האמת אתו. אמנם מה שקיים דברי רש"י ז"ל וחלק על התוס'. לא כיוון אל האמת דרבינו האר"י ז"ל העד העיד בנו דתרי הוו רבי יהושע בן קרחה לחוד ור' יהושע בן ר' עקיבא לחוד כדברי התוס' וכמו שכתבתי בעניותי במקומו בס"ד:

את כל העניים וכו' . הגם דהלל מחייב את העניים עם כל זה הלל לא היה לו טפול בנים על כן יאמרו אשר יש להם טפול דפטירי אבל רבי עקיבא שהיה לו טפול בנים על כן יאמרו אשר יש להם טפול דפטירי אבל רבי עקיבא שהיה לו טפול מחייב כל העניים וכ"כ הרב אהבת חסד בתוספותיו:

היתה יוצאה בקרדמין . הרב בנין יהושע כתב ענין תכשיט בנות המלך מעילים תרגום כרדוטין עכ"ל. ועין רואה דפתח בתכשיט וסיי' במעיל ועוד מה ענין כרדוטין לקרדמין. והרב אהבת חסד פירש תכשיט עשוי כמין קרדום:

ובעיר של זהב . כתב הרב אהבת חסד בתוספותיו וז"ל תימה לי על רש"י בשבת דף נ"ט שפירש שהוא במסכת נדרים ובאמת לא מצינו שמה שעשה לה עיר של זהב אלא שאמר אי הוה לי רמינא לך ירושלם דדהבא הגם שהרא"ש פירש שכן עשה לה אבל אין זה אלא דברי נביאות ובר"ן פירש דמס' נדרים על מסכת שבת קסמכי דפירש שמה וכן עשה לה אבל יותר נראה לי דכונת הגמ' אסוגיא דכאן עכ"ל. ואין כאן תימה דמ"ש רש"י בשבת כדעבד לה ר' עקיבא לדביתהו במס' נדרים כונתו דבמס' נדרים מבואר ענין רבי עקיבא לדביתהו. ומה שהביא מהרא"ש שכן עשה לה וכתב עליו ואין זה אלא דברי נביאות ושוב הביא מהר"ן וכו'. דבריו קשים דהרואה יראה דרש"י שם בנדרים דף ן' וכן הרא"ש והר"ן שלשתן כתבו דכן עשה לה כמ"ש בשבת ומה חילוק מצא בין הרא"ש להר"ן ורש"י דהתם גם התוספות כתבו כן שם בנדרים. ומ"ש דהר"ן פי' דסוגית נדרים אשבת סמים ויותר נראה דסמך על בריתא שלנו (כי כן הוא קורא לאדר"ן גמרא וסוגיא) אגב שיטפיה כתב כן דהר"ן לא כתב אלא כמ"ש התוס' והרא"ש. ומה צורך לסוגית נדרים לסמוך על שבת או על אדר"ן הא בנדרים לא קאמר אלא דאמר ר' עקיבא אי הוה לי הוה רמינא לך ירושלם דדהבא וזה אינו טעון סמיכה. וסוגית שבת אינה צריכה סמך דבפשיטות אמר כדעבד לה רבי עקיבא לדביתהו והכי קים ליה לתלמודא ומה סמך רוצה בזה וכל אלו דברים פשוטים:

ותו נראה דנעלם ממנו מ"ש בירושלמי שם פ' במה אשה והכי אתמר התם מעשה ברבי עקיבא שעשה לאשתו עיר של זהב חמיתה אתת ר"גוקניית בה אתת ואמרה קומי בעלה וא"ל הכין עבדת לי כמה דהוות עבדת ליה דהוות מזבינא מקלעייתא דרישא ויהבה ליה והוא לעי באוריי'. הרי דהוה קים לאמוראים דעבד לה ואתתיה דר"ג אשה רעותה קנא"ה. והא דבבריתא דילן קאמר דהתלמידים אמרו לר' עקיבא וכו' ובירושלמי קאמר דאתתיה דר"ג וכו' נראה דתרוייהו איתנהו: