כסא רחמים על אבות דרבי נתן מא:א

שלשה כתרים הם וסי' כתם פז . כתם ר"ת כהונה תורה מלכות:

אבל כתר תורה אינו כן כל הרוצה ליטול יבא ויטול שנאמר הוי כל צמא לכו למים:

דרש . כל הרוצה ליטול חלקו שקבל מהר סיני יבא ויטול. א"נ דע"י לימוד התורה מברר ניצוצות הקדושה והיינו דרמז כל הרוצה ליטול ניצוצי הקדושה יבא ויטול. פי' יצא מהחומר העכור ויבא בעול התורה ויטול:

פירוש . שנאמר הוי כל צמא לכו למים מה מים בזול והם חיות העולם כך התורה תורה מונחת בקרן זוית כל הרוצה ליטול יבא ויטול והיא בזול כמו המים וחיות העולם:

דרש לכו למים במ"ש בריש מנחות דף ז' אבימי אתעקרא ליה מסכתא אזל לגבי דרב חסדא תלמידיה וגמרה וליקרייה לרב חסדא ונגמרא סבר דהכי מעלי טפי וז"ש הוי כל צמא לכו למים אתם לכו ללמוד דהכי מסתייעא מילתא משום יגעתי ומצאתי כדפירש"י וזה רמז לכ"ו למים:

וכת הקודמין פירשו פ' אלו בהאי דקיימא לן דאיש עשיר יוכל להשתתף עם הת"ח זה ילמוד וזה יעסוק בסחורה ויחדיו יחלוקו בתורה ובסחורה כי העשיר יזכה בחצי התורה שלמד החכם והחכם יזכה בחצי הריוח שהרויח העשיר. וזאת לפנים בישראל כן עשו הני תרי אחי ושותפי יששכר וזבולון כמשז"ל ועדיין עושים אותה בשמחה כמו שאמר אלדד הדני דיששכר עוסק בתורה וזבולון מספיק מזונותיו ליששכר. ומבואר פ' היה נוטל דזה מועיל על התורה שילמוד הת"ח אז הוא דמהני השתוף הזה כי הת"ח לא יכול ללמוד כי אם בפרנסת העשיר ולכן בדין הוא שיטול שכרו נשב"מ ונוטל חצי התורה שלמד החכם כל ימי מיגד שותפותו כי עליו סמך לכלכל את שיבתו. ואולם אם הת"ח כבר למד תורה בין בריוח בין בצער מחוסר כל לא אפשר לעשיר לתת לחכם הון ועושר לחלוק כמו התורה שלמד כבר והיינו כמעשה הלל ושבנא כמבואר שם בש"ס וכתב רבינו ירוחם ז"ל חלק אדם סוף נתיב ב'. דאם עשו כן העוסק אבד שכבר ביעל חלקו וז"ש הוי כל צמא לכו למים היא התורה לעסוק בה ואשר אין לו שלא זכה לתורה. כסף יש לו תיקון כספו לו נתן לזכות בתורה שיתן כסף לחכם שיתפרנס בו ונתן הכסף וקם לו חצי התורה שלמד החכם ולכו שברו בלא כסף ובלא מחיר יין וחלב שזה העסק והשותפות צריך שלא תהיה התורה והסחורה בעולם* דהיינו שישתתפו והסוחר ילך להסתחר והחכם ילך ללמוד. למה תשקלו כסף בלא לחם וכו' שאם ישתתף אחר שלמד התורה הכסף אזל ואין לחם התורה דכתיב אם יתן איש את כל הון ביתו וכו' ויגיעכם שתתנו יגיעכם בלא לשבעה שלא תשבעו מהתורה שמעו שמוע אלי לעשות הדבר קודם שילמוד ואכלו טוב התורה ותתענג בדשן בג"ע נפשכם בין העשיר בין החכם עכ"ד. ואפשר לרמוז במ"ש הרב הגדול מהרח"א ז"ל בעץ החיים דהעשיר שנשתתף עם החכם התורה שלומד החכם מהניא לעשיר להצילו מיצה"ר דתורה אגוני מגנא דחצי הלימוד של מר החכם היא שלו ומהני לעשיר נמי לבטל היצה"ר. וז"ש הוי כל צמא ר"ל הצמא בתאוות העה"ז ששולט בו היצה"ר. לכו למים שילמוד בתורה והיא מבטלת ליצה"ר. ואשר אין לו שאינו יודע ללמוד כסף יכול להשתתף עם החכם כיששכר וזבולון וזה מועיל לבטלו ליצה"ר דיש לו חלק בתורת החכם ואגוני מגנא ואצולי מצלא:

רמז . צמא גימטריא ס"מ וידוע דאמר הקב"ה בראתי יצה"ר בראתי לו תורה תבלין הוי כל צמא ששלט בו הפ' שהוא היצה"ר לכו למים היא התורה וע"י התורה מבטל יצה"ר:

סוד . הוי כל צמא לכו למים ס"ת גימטריא אני ה' שהוא רחמים אחד יותר על שם אלהים שהוא גימטר' פ"ו והוא דין ואחד יותר למתקו והוא בגימטריא פז כמספר אני ה' כמ"ש הרב שפתי כהן על התורה שבזה יצאו ממצרים ונגאלו שהוא רחמים וז"ש וזה לך האות כי אנכי שלחתיך ר"ל א' יותר על מספר אלהים למתקו עכ"ד. וע"י התורה מתגברים הרחמים ולכן רמוז בס"ת גימטריא אני ה' שהוא רחמים אחד יותר על אלהים שהוא דין למתקו גם אני ה' הוא יחוד קבה"ו כי אני רמז למ' כידוע ה' ז"א והוא יחוד שלם וע"י לימוד התורה הקדושה מיחדם כידוע:

מוסר . התורה היא בזול כמו המים והרוצה ליטול יבא ויטול. אבל הן בעון הן רבים עתה עם הארץ המבטלים תורה. וזהו הוי על שנאי ישראל שהתורה בזול ואני מכריז לכו למים ואינם שומעים. ועל כן רמז הוי כב"ק שמכריז הוי להם לבריות מעלבונה של תורה והיא בזול כמים:

פירוש . מעשה בר' שמעון ן' אלעזר שבא ממגדל עדר כצ"ל:

ראה אדם א' וכו' . תוספות בתעניות כתבו דהיה אליהו הנביא וכן היה נסחתם במס' דרך ארץ רבה:

לעולם יהא אדם רך כקנה . פי' שלא ידבר נגד שום אדם כמו שדיבר הוא לאותו אדם ריקה כמה מכוער וכו' ואמר לעולם בין שהוא שמח וטוב לב בין שאינו שוקט וכיוצא תדיר יהיה רך בדיבורו ובעניניו:

רמז . קנה אותיות נקה דבענוה נקה לו ינקה מכל חטא ארז גימטריא יצחק שהוא גבורה דין. לפיכך זכה קנה ליטול ממנו קולמוס לכתוב ממנו ס"ת רמז דעל ידי הענוה מלבד שעומד במקומו ודבר אין לו עם אדם ורב שלום. עוד יזכה לתורה וגופו דרופתקא דאוריתא. עוד אפשר רמז כי תיבות רך קנה עם הכולל גי' שלום כי בזה יזכה למדת שלום. ותיבות קשה ארז גימטריא תרי"ג כי בזה נותן כח לס"מ לי' דעם ב' כוללים גימטריא תרי"ג ויבא לבטל כל המצות כי יתכעס והוא עע"ז. שהוא ככופר בכל התורה כלה. וזה טעם תרי"ג מצות לבטל לנז'. גם תור"ה גימטריא תרי"א הנזכר לבטלם:

תוספות: ר' שמעון אומר שלשה כתרים הם וכו' וא"ת מנינא למה לי . תירץ מז"ה בפי' על המשניות כ"י דלא תימא שאינם אלא אחד והוא כתר תורה לפי שהתורה סיבה לכלם. כתר כהונה דכתיב יורו משפטיך ליעקב ובמלכות כתיב בי מלכים ימלוכו עכ"ד. ואפשר דאתא לאפוקי שלא נכניס למנין כתר ש"ט להכי תני שלשת כתרים לומר דוקא שלשה הם. וכתר ש"ט לאו ממנינא דכלם צריכים לכתר שם טוב כמו שאמרו המפרשים:

א"נ אפשר במה שחקר הרב מהר"י חאגי"ז ז"ל בספר קרבן מנחה סי' כ"ד דאמאי לא קאמר כתר הנבואה ותירץ דנביא הוא מלאך ואיש האלהים ומשנתנו בבני אדם א"נ דכתר תורה הוא בשלימות וכשיזכה לתורה בשלימות יבא לו הנבואה ע"ש באורך ומשו"ה אמר שלשה כתרים שלא נחשוב כתר הנבואה והטעם כמ"ש הרב מהר"ח הנז' ז"ל:

כתר כהונה שנאמר והיתה לו ולזרעו אחריו ברית כהונת עולם. וא"ת אמאי לא מייתי קרא דכתיב גבי אהרן פ' תצוה חקת עולם לו ולזרעו אחריו וכיוצא בזה. תירץ הרב בנין יהושע דרצה לרמוז דאין הפסק לכהונה אפי' בזמן החרבן דפנחס זה אליהו עומד ומקריב בכל יום תמידין בבהמ"ק כמו שאמרו רז"ל הביאו הגאון הרמ"ע ז"ל במאמר אם כל חי פכ"ג והאריך בזה הרב בנין יהושע ובסוף דבריו כתב וז"ל וראיה גדולה מצאתי על זה בספרי דאיתא שם ויכפר על בני ישראל וכפר על בני ישראל לא נאמר אלא ויכפר שעד עכשיו לא זו אלא עומד ומכפר עד שיחיו המתים עכ"ל. ולא היה הרב צריך להביא ראיה לזה כי ודאי הרמ"ע ז"ל מצא הדבר ברז"ל (וס' מאמרות הרמ"ע ז"ל אין עמדי) אבל הראיה הגדולה שמצא אינה ראיה כלל דהספרי מיירי על הריגת זמרי וכזבי דזה מכפר לעולם וכן אמרו פ' הנשרפין אמר הקב"ה למשה הקדם לו שלום שנאמר לכן אמור הנני נותן לו את בריתי שלום וראויה כפרה זו שתהא מכפרת והולכת לעולם ואעיקרא לומר דברייתא שלנו מייתי קרא דפנחס לרמוז זה הוי טפי מהררים התלוים בשערה. והפשוט הוא כי זה הכתוב מפורש ביותר ויש בו ברית דכתיב ברית כהונת עולם ומנו רז"ל לפנחס מז' כורתי ברית ולכן התנא בחר בו הוא ברחמיו אשר בחר בנו ונתן לנו את תורתו יאיר עינינו בה ויזכנו לעשות רצונו כרצונו ולעבדו בלב שלם אתה האל עושה פלא כי עמך מקור חיים: