כסא רחמים על אבות דרבי נתן מ:ב

פירוש . וי"א יש לעבירות פירות וכו'. ספ"ק דקדושין מסיק עביר' שיש לה פירות כגון אדם חשוב שלמדין הימנו יש לה פירות ושאינה עושה פירות אין לה פירות. כל המזכה את הרבים וכו'. שלא יהיו תלמידיו נוחלים העה"ב והוא ירד לשאול שנאמר כי לא תעזוב נפשי לשאול פי' דקרא כתיב כי לא תעזוב נפשי לשאול ולא בצדקתי אלא בזכות תלמידי שהם בג"ע וז"ש לא תתן חסידך לראות שחת ויתר יוד בחסידך קרי ביה חסידיך לראות שחת רמז לתלמידיו שהם בג"ע. ודייק אומרו לא תעזוב נפשי ואח"ך לא תתן לראות ועפ"ד א"ש והכי פי' אם הדין הוא שאלך לשאול לא תעזוב נפשי בדין זה והטעם כי לא תתן תלמידי לראות שחת כי הם צדיקים ובזכותם לא תעזוב נפשי. תודיעני ארח חיים במשז"ל שיש כמה דרכים כלם חשך ואפילה וא' מהם נקרא ארח חיים ובתחילתו חשך ותיכף מאיר וכלו אורה ללכת לג"ע כמ"ש מהרח"ו מרז"ל וז"ש תודיעני ארח חיים אותו הדרך הנקרא ארח חיים שאינו ניכר. שוב ראיתי שכתב קצת מזה בסגנון אחר הרב אהבת חסד משם מהרש"א ז"ל רק דשם כתב דהכתוב פתח ביחיד וסיים בלשון רבים ע"ש. ואינו כן דהוא לשון יחיד בסוף ג"כ רק דיתר יו"ד בכתוב כמ"ש:

תוספות: זכות יש לה קרן ויש לה פירות . הכי אמרו בירושלמי דפאה וגם בבבלי ספ"ק דקדושין. והקשה הרב יפה מראה דהתנן אלו דברים שאדם עושה אותם אוכל מפירותיהם וכו' כבוד אב ואם וכו' והרי סתם זכות יש לו קרן ופירות וביותר קשה בבריתא שלנו דהני בי תרי סמיכי אהדדי. ועיין מה שתירץ הרב ז"ל. ואני הדל נראה לי ונדייק דאמאי הוצרך לומר אלו דברים שאדם עושה אותם אוכל מפירותיהן וכו'. הול"ל בקצרה אלו דברים שאדם אוכל מפירותיהן וכו' אמנם אפשר לומר במ"ש רז"ל במדרש שוחר טוב פ' בצאת ישראל ממצרים דהמצוות שעושה האדם זורע אותם הקב"ה ברקיע הנקרא ערבות ומוציאין פירות ע"ש והשתא אפשר דכל המצות הקב"ה זורע אותם ומוציאין פירות בזמנן. אבל המצות פרטיות דתנן שאוכל מפירותיהן תיכף כשעשה אותם הקב"ה כביכול בלי זריעה קובע לו פירות כמו רבית ח"ו כך וכך לשנה. ולזה דייק לנא לומר אלו דברים שאדם עושה אותם אוכל מפירותיהם דבעשייתן לבד קודם זריעה תיכף אוכל מפירותיהן ובדרושי' הארכתי בס"ד: