כסא רחמים על אבות דרבי נתן ד:א

מכאן לעולה שחביבה מזבחים . פי' דגבי זבח כתיב ולא זבח ולא כתיב ודעת אלהים ולא עולות אלמא דבעולות חפץ אלא דדעת אלהים חפץ יותר וא"כ חביבה עולה מהזבח:

מפני שהעולה כליל לאישים דהוה ס"ד דשלמים הם שלום למזבח וכהנים ובעלים וגדול השלום וגם חטאת בעלים מתכפרים וה' חפץ בכפרת ישראל להכי יליף מקרא דעולה חביבה והשתא מוכרע דטעם שהעולה כליל הוא עיקר אבל בלאו קרא לא היה מספיק ט' שהעולה כלה כליל:

מכאן לחכם שיושב ודורש וכו' כאלו הקריב חלב ודם וכו' . כי בשעה שהחכם דורש הקב"ה מוחל עונות ישראל א"נ דעוסק בתורה כאלו הקריב כל הקרבנות וזש"ה כחוט השני שפתותיך כלומר כחוט השני שהיו קושרין כששולחין שעיר המשתלח אם נתלבן שהיה מכפר כן שפתותיך מכפרין על הכל זהת"ד הרב בנין יהושע. ואני שמעתי במ"ש אם שגור' תפלתי בפי יודע אני שהוא מקובל וז"ש כחוט השני שהיה בו סימן לדעת אם נתכפר בו. כך שפתותיך הם סימן לקבלת התפלה והיינו ומדברך נאוה אם דיבורך נאה ששגורה התפלה בפיך סי' שנתקבל' וזה סימן כמו חוט השני:

שני ת"ח היושבים ועוסקים בתורה וכו' . כמ"ש בכתובות דף י"ז מבטלים ת"ת להכנסת כלה וכו' ועיין במחזיק ברכה א"ח סימן ל"ח:

תוספות: שמעון הצדיק היה משיירי כה"ג . פירש רבינו עובדיא ז"ל שהיה כ"ג אחר עזרא וכ"כ הרמב"ם בהקדמתו וצריך לומר דאין כונתם דעזרא היה כ"ג ושמעון הצדיק אחריו דהרי אמרו במדרש חזית דעזרא לא היה כ"ג אלא כונתם דהיה אחר עזרא דהיה הראש בדורו ושמעון הצדיק היה אחריו כמ"ש אני הדל בפתח עינים ח"ב דף צ"ב ע"ב בס"ד:

ועברה לפניהם כלה וכו' . הקשה הרב בנין יהושע מ"ט מבטלין בכלה והביא ממפ' וגם הוא תירץ והרואה יראה שהם דברים דחוקי' ורחוקים. ולפי מ"ש אני הדל במחב"ר סי' ל"ח מיסוד ראשונים דהא דאמרו העוסק במצוה פטור מן המצוה ה"ד במצות אבל אם עוסק בתורה פוסק לכל מצוה שא"א לעשות ע"י אחרים ע"ש באורך. אין כאן שאלה דה"ה כל מצוה שא"א לעשות ע"י אחרים ונקט הני משום דשכיחי:

יעמדו וישמחו וכו' . הרב אהבת חסד קיים גי' וישננו ופי' שהיא כפל וע"ד שפירש מהרשב"א בח"א פ"ב דכתובות מרקיד אתלת ובכתובות אמרו דר"י בר אלעי היה נוטל בד אחד ואשמועינן הכא דעשה ב' פעמים ע"ש באורך. ועמו הסליחה חדא דבריתא דילן קאמר דב' ת"ח העוסקים בתורה ועברה כלה יעמדו וישננו ולפי פי' אינו חיוב שיעשו כל ת"ח בכפל ותסגי בחד. ותו דהפירוש בעצמו דחוק. ותו דסמיך אדברי הרב מהרש"א ז"ל ונעלם ממנו מ"ש בב"ר פנ"ט דשם מפורש כפירש"י וכמ"ש בראש דוד סוף דף צ"א ע"ש. והפירוש הנכון לגירסת וישננו הוא לשון דיבור לשבח לכלה וכ"כ בס' בנין יהושע והיינו דקאמר לקמן והיה משכן בה ר"ל דברי שבח. ומ"ש הרב אהבת חסד עוד כדי צרכו כמו בד של הדס אינו מחוור אלא כדי צרכו ר"ל בני אדם לשמחה: