כסא רחמים על אבות דרבי נתן לט:א

המרבה לשוב ומרבה לחטוא וכו' . הוא מחמשה דאין להם סליחה כלומר דסליחתם קשה וצריך תשובה גדולה אבל ודאי אין דבר עומד בפני התשובה:

מרבה לשוב כי חוטא ושב שוב חוטא ושב:

מרבה לחטוא דאינו עוזב דרכו:

והחוטא בדור זכאי שנחשב לו לחטא כפול בהיות כלם זכאים:

ומי שיש לו חילול ה' בעונו שלא די עון עצמו אלא יש בו חילול ה' וחילול ה' קשה יותר ויותר מהעון עצמו. אבל אם הוציאו עליו ש"ר והוא שקר והיה חילול ה' נקי הוא. והמדברים הם ישאו את עונם:

דרש . ובזה אפ' פ' מז' נ"א בבא אליו נתן הנביא כאשר בא אל ב"ש הרב כבסני מעוני ומחטאתי טהרני. כי עצם הדבר של ב"ש אין בו עון דגט כריתות היה ואוריה לא שמש בה ונטהרה כמ"ש בזהר הקדוש והמפ'. אך היה ח"ו ח"ה בדבר והיה סרך חטא שבא הדבר באופן זה וגרם ח"ה וז"ש הרב כבסני מעוני עון ח"ה שנמשך אך בעצם הדבר לא היה עון וז"ש ומחטאתי דבענין עצמו היה חטא בעלמא ואפ' זכ"ה מז' ל"ח כי אני לצלע נכון ומכאובי נגדי תמיד כי עוני אגיד אדאג מחטאתי וידוע משז"ל כי דוד הע"ה היה אדה"ר וב"ש חוה וז"ש כי אני אדה"ר לצלע חוה שנבראת מצלע נכון ולא יש עון ועכ"ז ומכאובי וכו' כי עוני ח"ה אגיד כמו דברים הקשים כגידים אדאג מחטאתי עצם הדבר שבא בענין זה:

ומכלל הדברים יש ללמוד דהגם דהחילול ה' שנתחלל על ידו רוב מה שאומרים העולם הוא שקר כי הת"ח לא יש בידו עון ממה שאומרים עליו ומגדילים בעונו אשר לא היה. עם כל זה כיון שהיה חטא מיהא שעשה הת"ח. נחשב לחילול ה' וחמור מאד. שהרי דוד הע"ה לא חטא ח"ו באשת איש וגט כריתות כתב אוריה ולא שמש בה והיתה אשתו של דוד הע"ה. ועם כל זה לפי שבא בדרך זה אעפ"י שהיו אומרים שבא על א"א וכיוצא אשר לא היה וז"ש במזמור ל"ה ילבשו בשת וכלימה המגדילים עלי ובמזמור ל"ח במוט רגלי עלי הגדילו ר"ל שהגדילו עברו אשר לא עלה על לב. והגם שהם יהיה להם עונש על דבתם והוצאת שם רע. עם כל זה נחשב לחילול ה' כמבואר ומזה יש ללמוד לכל ירא שמים כי הגם שחטאו הוא קל אם מזה נולד חילול ה' ומחפים דברים שלא עשה הנה הוא נלכד בעון חילול ה' החמור מאד:

מוסר . מי שיש לו לב חרדה ילבש דהגם שהחטא הוא קל אם יהיה חילול ה' אפי' שיאמרו עליו שקר כיון שהיה חטא נעשה כעבות העגלה כי חלול ה' הוא חמור יותר מע"ז ג"ע ש"ד וה' הטוב יכפר בעד והוא ברחמיו יצילנו:

והכל לפי דעתו של אדם שאם הוא טפש יקל ענשו ואם הוא חכם ירבה ענשו והע"ה פוגם בעשיה ות"ח למעלה בשרש נפשו וז"ש פ"ב דמציעא ת"ח שגגתן כמזיד וה"ט כדאמרן שנפשו עליונה ועוד יש ח"ה ועוד שילמדו ממנו:

פירוש . משלמין לרשעים ומקיפין לצדיקים. פי' דמשלמין לרשעים מעט זכיות שיש להם בעה"ז ומקיפין לצדיקים לשלם שכרם לעוה"ב. והוו בה קמאי מדוע לא ישלמו לרשעים קצת מצוות בעה"ב ואמאי משלמין אותו מיעוט זכיות בעה"ז. ורבו התירוצים ונזכיר קצתם. א'. דהכל לפי הענין ומדות האדם כי הרשע שהוא רוצה עה"ז וכל ישעו באכילה ושתיה ומלבושים נאים וכיוצא לכן עפ"י מדותיו משלם שכרו בעה"ז לפי רצונו. ב' דהכל לפי רוב המעשה ולכן ישלם ה' לרשעים בעה"ז מעט זכיות כי הם יש להם רוב העונות ואזלינן בתר רובא ג'. דהרשע באונס וכיוצא כשעושין מעט? בצרתם או אפי' ברצונם הוא בלי כונת? ובפניה להתיהר וכיוצא ולזה מצוה ולימוד שלהם אינו פועל למעלה אלא למטה ואינו ראוי לשכר עה"ב ומשו"ה משלם להם הזכיות בעה"ז. ד'. במה שחקרו דשכר מצות בהאי עלמא ליכא ואמאי והאיכא בל תלין וניחא להו לרבנן דהיראה בידו של אדם וכשמקיים מצוה ביראת ה' שהיא שלו אומן קונה בשבח כלי וליכא בל תלין. אבל הרשע שאין לו יראה לא קנה וצריך לשלם שכרו בעה"ז אלו התירוצים תירצו המפרשים ואני בעניי הארכתי בזה בדרושים בכמה מקומות בס"ד*:

תוספות: מרבה לשוב . כתב הרב אהבת חסד וז"ל בדרך פשוט י"ל כמו שאמרו סוף כתובות שלא ידחקו את הקץ פרש"י שלא ירבו בתחנונים יותר מדאי וי"ל נמי כמו דכתב הגאון של"ה בשם המקובל האלהי חסידא קדישא הרב רבינו יצחק לוריא ז"ל וז"ל כל מה שתמצא בדברי ראשונים על עון סיגופים ויסורין קשים לא נזכרו אלא למי שאין עמלו בתורה אבל מי שתורתו אומנותו ויודע דעת ויראת ה' זאת היא תקנתו לא יחלש ולא יתבטל מלימודו אף יום א' בשבוע. ומ"מ מה דאמרינן כאן הוא משנת חסידים ולא פסקינן כותיה בכל ה' דחשיב כאן דמשום כך אין חומר כל כך דלא יהיה לו סליחה עכ"ל הרב אהבת חסד ז"ל:

ואני בעניי אומר דמה שפירש הרב ז"ל מרבה לשוב שמרבה תחנונים על הגאולה אינו מחוור חדא דמרבה לשוב הוא על עונותיו. ומאן דכר שמיה תחנונים על גאולה. ותו דאי הכי נהי דלא טוב עשה אבל ליחשב באלו שאין להם סליחה וזה יצא ראשונה לא נהירא כלל. גם מה שפירש על פי מ"ש הרב של"ה ז"ל בשם רבינו האר"י זצ"ל לדעתי הקצרה אין לו שחר והרי הוא כמבוא"ר:

ואגב אומר כי איזה ת"ח בזמנינו לקחו דברים אלו שכתבו משם רבינו האר"י זצ"ל לקרן קיימת ולעמוד ברזל והעלימו עין לדקדק באמרי קדוש ומריש אמינא כי דברי רבינו האר"י זצ"ל כעת איני זוכר שכתבם רבינו מהרח"ו זצ"ל בשמנה שערים אך כמדומה לי שהרב עיר וקדיש מהר"א אזכרי ז"ל בס' חרדים כתבם ואפשר דמשם חפר אוכל הרב של"ה ז"ל (כי אין הס' אצלי) איכו השתא אמינא דהרב האר"י ז"ל מיירי בעוסק בתורה לשמה ותורתו אומנותו ושתים זו תסרו"ת בנויות על גבי הסל"ע גם הרב האר"י ז"ל כתב ויודע דעת ויראת ה' ובזה נכלל שלא יהיה לו צד גאוה ולה"ר וסרך גזל והסתכלות בנשים וכו' ותפלה בצבור בכונה ולהתרחק מכל צד חילול ה' וכיוצא מוקף ענוה ויראה וכשיתבונן הת"ח יראה מיעוט ערכו בחכמה וביראה ודי בזה. גם מ"ש דזו משנת חסידים ולא קי"ל הכי. לא ידענא מאי קאמר כי אלו הם עונות ודאי. ומ"ש אין להם סליחה ר"ל דקשה לשוב ואה"נ דאין דבר עומד בני התשובה וזה פשוט: