כסא רחמים על אבות דרבי נתן לז:ב

אוכלין ושותין כבהמה מכאן תוכחות מוסר למי שהולך אחר אכילה ושתיה וכל עסקו בסעיפי שלחן ערוך ושקיל וטרי בערך השלחן התקש"ר מעדנו"ת במאכלות אשורו"ת ושתי"ה היתה נקראת כי כל זה במה שדומה לבהמה. ובחלק שדומה למלאכי השרת דיש לו בינה הרחק מאד להתבונן בתורה וביראת ה' אוי לה לאותה בושה והא דלא חשיב שמחים כבהמה ויהיה האדם דומה לבהמה הולך על ארבע הני תלתא דחשיב וא"ת רב"ע אדם כי ימות יש מי שתירץ דחשיב בריאת אדם קודם שחטא ונקנסה עליו מיתה. ויש לגמגם בזה חדא כי הן בעון משנברא עד שחטא היו קצת שעות לבד. ותו דיש מרז"ל דסברי דאפי' אם לא חטא היה האדם מת רק שהיה באופן אחר וכמ"ש בפירוש בזהר חדש ולכן נראה יותר נכון כמ"ש בשם הרא"ש ז"ל דרוח אדם עולה למעלה ורוח הבהמה יורדת למטה לכך לא שייך לומר בבני אדם שמתים כבהמה:

פירוש . ומספרין בלה"ק כמלאכי השרת. כי יש בהם הכנה לזה והן בעון כאשר ידבר איש אל רעהו כה יאמר בערתי הקדש:

שלשה כמלאכי השרת יש בהן בינה וכו' . וא"ת אמאי לא חשיב כח הדברי שזה יצירה מיוחד' באדם כמו שהאריך הרב מהרימ"ט ז"ל בדרשותיו וכן הרב בינה לעתים. ותו חשיב מספרים בלשון הקדש כמלאכי השרת וזה אינו כי אם ליחידים והמון ישראל הן רבים עתה עם הארץ לא ידעו ולא יבינו מה הלשון אומרת. וי"ל דחדא מתרצת חבירתה כי יתרון הכולל ומותר האדם מן הבהמה הוא כח הדברי אשר ניתן לאדם כמלאכי השרת ובכלל מ"ש מספרין בלשון הקדש הוא כח הדברי כי זה קו"ל האדם וחדא מגו חדא שמענו ולהמון ישראל דלא ידעו לה"ק. האיכא כח הדברי לשון מדברת כאשר יפר"ש השוח"ה הנבדל בו מן הבהמה ודומה בצד מה למלאכי רום הם המדברים. ויען מלאכי עליון דבר ידברו לשון הקדש אמטו להכי נקט מספרים בלשון הקדש כמלאכים ולא נקט כח הדברי לבד דרצה לדמות למלאכי השרת ודוק והמפרשים פירשו דנקט מספרים בלשון הקדש בתחילת הבריאה שהיו הכל מדברים בלה"ק עד הפלגה: