כסא רחמים על אבות דרבי נתן לו:ב

דרש . קרח ועדתו וכו' ר' יהושע אומר באין הן ועליהם הוא אומר ה' ממית ומחיה מוריד שאול ויעל. אמרו רז"ל שאמרו בני קרח מי שיעלה את השערים הוא יעלה את אבא ואינו מובן מי תלה זה בזה. ולכאורה אפשר במשז"ל דחלקו כבוד בני קרח למשה רביע"ה נגד אביהם וסברו שהם ניצולו בעבור שיצא שמואל מהם וכשראו ברוה"ק שהשערים לא שלט בהם אויב שחלקו כבוד לארון א"כ ירבה שכרם שחלקו כבוד למשה וברא מזכה אבא וז"ש מי שיעלה השערים וכו' ושמעתי משם הרב הגדול מהו' אברהם רוזאניס זלה"ה הראשון שפירש דהכא גבי קרח כתיב ויאבדו מתוך הקהל ובזה יש שני פירושים במאי דכתיב ויאבדו אחד ויאבדו הוא אבידה לגמרי שאינה חוזרת. ופי' שני יש כאבידה המתבקשת וחוזרת ויש לנו ספק מהו הפירוש במ"ש בעדת קרח ויאבדו מתוך הקהל אם הוא אבידה לגמרי או כאבידה המתבקשת והנה כתיב טבעו בארץ שעריה אבד ושבר בריחי' והאי אבד ישנו בחזרה כאבידה המתבקשת וז"ש מי שיעלה את השערים דאבד דכתיב בהו היינו כאבידה המתבקשת וז"ש מי שיעלה את השערים דאבד דכתיב בהו היינו כאבידה המתבקשת הוא יעלה את אבא דגם דכתיב ויאבדו חוזרים כמו השערים עכ"ד הרב ז"ל. ואכתי צריכין אנו למודעי' דמאחר דבאבידה יש שני פירושים או לגמרי או כאבידה המתבקשת. א"כ מאן מוכח דפי' ויאבדו דקרח יהיה פי' כמו אבד ושבר של השערים:

אמנם מצאתי באגדה מרז"ל וז"ל באת חנה ונתנבאה על קרח שנא' מוריד שאול ויעל ובכל זאת לא היו מאמינים שיעלו עד שנחרב בה"מ ונבלעו שערי בה"מ שנאמר טבעו בארץ שעריה ובאו אצל קרח ותפשם מיד האמינו ואמרו כשיעלו אלו השערים אנו נעלה עמהם עכ"ל. והנה יש לדקדק אמאי לא האמינו לנבואת חנה עד שנחרב בה"מ ומי תלה זה בזה אך בצירוף דברי הרב מהר"א רוזאניס ז"ל האמורים יבואו על נכון כל המאמרים כי הנה ישראל היו סוברים דהכתוב בתורה ויאבדו מתוך הקהל היא אבידה לגמרי ולזה לא היו מאמינים בנבואת חנה שהיא נגד נבואת משה רבינו ע"ה שכתב בתורה ויאבדו מתוך הקהל. עד שבאו השערים ליד קרח ותפשם. ואמאי עשה ה' ככה שבאו השערים ליד קרח אלא מוכח דרצה להורות כי ויאבדו מתוך הקהל כמו אבד ושבר בריחיה שהוא כמו אבידה המתבקשת ובזה נתאמתה נבואת חנה. וזה כונת מאמר הנז' שאמרו בני קרח מי שיעלה את השערים יעלה את אבא דזה שבאו לידו השערים הוא מופת חותך לומר דגם ויאבדו הוא כשערים שיחזרו ובזה הכל מתוקן. וגם רמוז בפ' ויאבדו כלומר ויאבדו ולא תימא שהוא לגמרי אלא מתוך הקהל יחזרו ויעלו ויהיו מתוך הקהל. ורז"ל אמרו דבזכות שמואל הנביא ע"ה יחזרו ותתקיים נבואת אמו. וכתב הרב בנין יהושע כי קרח בא לזה מפני שראה שמואל יוצא ממנו כמו שאז"ל ולזה חנה התפללה עליו וגם אהניא ליה זכות שמואל הע"ה:

רמז . מוריד שאול ויעל. הוא צירוף ירדו ושמואל יעל אתווי דדין כאתווי דדין והיא נבואת חנה אמו מוריד שאול ויעל. ור"ת מוריד שאול ויעל גימטריא משה עם הכולל שגם משה כך היתה כונתו כמש"ל:

נאמר כאן שאול וכו' . לפי הפירושים שנאמרו לא היה צריך לג"ש. אמנם בענין דרוש ניתן רשות לאחרונים לומר אף שהראשונים אמרו דרך אחר כי כמה פנים לפנים. ברם מאי דנפיק מינה לענין דינא אפי' האמוראים לא מצו לאפלוגי על תנאי כידוע וכמו שכתבנו בסמוך:

ודע שהג"ש האמורות במדרשים אפשר דאינם ג"ש גמורות רק גלוי מלתא וכמדומה שכן ראיי שכתב רבינו מהר"ם אלשיך זלה"ה בדרשותיו אמנם מדברי ר"ת והרי"ף שהביא הרב אהבת חסד בתוספותיו בפ' זה ד"ה ר"י הגלילי לכאורה נראה להפך ושם פירש הרב הנז' מ"ש בשבת דף צ"ז גבי מקושש שאמר ריב"ב לר' עקיבא בין כך ובין כך אתה עתיד ליתן הדין אם כדברך התורה כסתו ואתה מגלה אותו ואם לאו אתה מוציא לעז על אותו צדיק וכתב דהלשון ק' ופירש אם כדבריך דסברת דדור המדבר אין להם חלק לעה"ב וכו' ע"ש. ולדעתי הקצרה אינו מחוור והלשון פשוט ומבואר אם כדבריך דמקושש צלפחד וכו' ויגיד עליו רעו דאח"ך אמר כך על מ"ש ר' עקיבא דאהרן נצטרע והפירוש פשוט כמו שאמרנו ועל פירושו יש להשיב כמבואר למעיין: