כסא רחמים על אבות דרבי נתן לג:א

ולא היה א' מהם שיהלך בדרכי הקב"ה וכו' . לאו דוקא דהאיכא שם ועבר. ואעיקרא היה נח חי עד שהיה לאברהם נ"ח שנה וכמ"ש אברהם בן נ"ח כשמת נח. א"נ דשם ועבר קבלו מנח. ונח קבל ממתושלח ודממיה אבל אברהם במחוז לו היו כלם עע"ז והוא מעצמו נתעורר. וכונת לא הי' אחד מהם שיהלך בדרכי הקב"ה היינו מעצמו בלי מלמד. ומ"ש הרב בנין יהושע וז"ל בדרכי הקב"ה ר"ל בכל דרכי הקב"ה כדמסיים וכי תורה א' וכו' עכ"ל. לא שמיע לי דהגם שאברהם אע"ה זכה לזה. אין לומר שנח ושם ועבר לא הלכו בדרכי הקב"ה ח"ו דהיו יראי ה' ומקיימים ז' מצות שנצטוו וגם נח למד תורה כמשז"ל ושם ועבר קבלו ממנו. ומ"ש נראה נכון. א"נ בפשיטות מ"ש ולא היה א' מהם שיהלך בדרכי הקב"ה במחוז שלו קאמר דאע"ג דנח ובניו היו בעולם היו רחוקים הרבה:

היה מוציא מנה משלו ונותן לו עשר נסיונות כצ"ל . והשאר נמחק דדוקא לעיל באברהם אבינו שייך שקודם לכל היה מוציא מנה כמ"ש צדקה ומשפט ואותו המנה היה נותן להם במתנה שיחלקו ביניהם וכ"כ הרב בנין יהושע ע"ש והרב רגל ישרה רצה להגי' בין באברהם אבינו ע"ה בין בדוד המלך ע"ה ואין דבריו מחוורין והעיקר כמ"ש הרב בנין יהושע וכמו שכתבתי ודוק:

דרש . בזה פירשו הראשונים מש"ה עשיתי משפט וצדק בל תניחני לעשקי. הכונה עשיתי משפט וצדק שבתחילה אני דן אותם וזהו עשיתי משפט ואח"ך צדק שאני פורע משלי. ויש לחוש שיעשו קנוניא שני בני אדם ובאים לפני למשפט זה תובע וזה נתבע וכשיתחייב אחד אני נותן משלי להתובע ואח"ך יחלקו ביניהם וזהו בל תניחני לעשקי שתצילני מהם שלא יעשו קנוניא עכ"ד. והגם דהוא מכוין לעשות צדקה ואלהים חשב"ה למצוה רבה מ"מ היה ירא שעל ידו חוטאים לעשות קנוניא ולגזול והגם כי בזה יש תקון שימחול להם. מ"מ עדיין איכא למיחש שהשונאים ידעו בזה וילעיגו ונמצא ח"ו שנותן יד לפושעים ועבירה שעושים גוררת עבירה ומי יודע עם נגררת עבירה בינם למקום ולכן היה מתפלל בל תניחני לעושקי:

רמז . דורשי רשומות אמרו בל תניחני לעשק"י. לעשקי ר"ת לעשות עמי שנים קנוניא יחד. והביאו הרב בנין יהושע. וכפי מ"ש אפשר לומר שר"ת לעשקי לגרום עבירה שיעשו קנוניא יחד:

סוד . עשיתי משפט וצדק. כיונתי להכין ולתקן יחוד קבה"ו וזהו עשיתי מלשון ויעשה כמשפט ת"ת צדק מ' אחת שאלתי בל תניחני לעשקי הם הסט"א שהם עלמא דפרודא וכל ישעם לעשוק ולגנוב ני' הקדושה ואתה תשמרני מהם. ואפשר לרמוז בזה פ' חסד ואמת נפגשו צדק ושלום נשקו. הכונה חסד ואמת כמו אברהם אע"ה ודוד הע"ה שהיו עושים משפט וצדקה מבררים הדין ורב חסד שהיו פורעים לתובע וז"ש חסד ואמת נפגשו כאשר חסד ואמת נפגשו כמו שהיו עושים אברהם אע"ה ודוד הע"ה אז יש יחוד קבה"ו וזהו צדק מ' ושלום יסוד נשקו יושפע מאימא וזה רמז נו"ן נשקו. והנשאר עם ד' אותיות גימט' קדוש דנשפע מאבא שהוא קודש ובזה יש יחוד ובמ"ש בזהר הקדוש אחותי בת אבי וכו' וא"ש ההי"ב:

תוספות: שנאמר עקב אשר שמע אברהם בקולי וכו' תורה אחת אין כתיב כאן אלא תורות הרבה מנין לו את אלו אלא מלמד שזימן לו הקדוש ברוך הוא שני כליות כשני חכמים כצ"ל כי הנסחא אחרת הלשון אינו מתוקן. והדבר ברור שאאע"ה כליותיו נובעות חכמה כשני חכמים והיה יודע כל התורה אבל לא נצטוה על קיום המצות והכי מוכחא בריתא שלנו. וק"ק על הרב קרבן העדה פירוש ירושלמי בסוף קדושין שהקושה לו דתנן התם מצינו שעשה אברהם אבינו ע"ה את כל התורה וביומא ריש פ' אמר להם הממונה אמרו אמר רב קיים אברהם אע"ה את כל התורה ומאי אתא לאשמועי' ותירץ דבמתני' תנן שעשה אברהם אבינו ע"ה את כל התורה והיינו שעשה מדעתו ורב אמר קיים משמע דנצטוה על כך וקיימו זהת"ד הרשומים אצלי ואין ספרו מצוי אצלי כעת. ואין דברי הרב ז"ל בזה מחוורין חדא דלית לן למי' דאיכא פלוגתא בין רב למשנתנו והגם דאמרינן רב תנא ופליג יש מן הראשונים שכתבו דלא אמרינן הכי אלא מדוחק אע"ג דמהתוס' פ"ק דכתובו' נראה להפך. ותו שכתב הרז"ה ז"ל בקמא דרב אינו חולק על סתם משנה דהוא הוה במנייני' דרבי כשסתמו המשניות והסכים עמהם. ומ"מ היה נראה שכונת הרב לומר דרב חש שנפרש במשנה שעשה מדעתו וביא"ר עליה שקיים ואם זה כונתו ק' דאמאי רב עשה מימרא בפני עצמה הי"ל לפרש משנתנו. ותו דליכא למ"ד שאברהם אע"ה נצטוה יותר מהמילה וז' מצות אלא הוא מעצמו סבר וקביל. ומאי דק"ל על רב דמאי אתא לאשמועינן מצאתי בתוספות ר"י הזקן לקדושין כ"י שכתב דזה אינו משנה בקדושין אלא היא בריתא ורב לא שמיע ליה הבריתא:

שוב ראיתי מ"ש הרב אהבת חסד והשיג על היפ"ת והמעיין יראה דאין דבריו מוכרחים ומ"ש מסוגית עכו"ם ומה שתרגם דשעבידו לאוריתא אין ראיה כלל דאברהם אבינו ע"ה בלי ציווי היה עושה ומלמד לגרים תורה ומצות. ומ"מ מזמן ההוא נמנים שני אלפים תורה דכבר היה מי שמלמד תורה וכל זה פשוט בעיני:

בזמן שבעלי דינין באים לפני דוד המלך ע"ה וכו' . ראיתי להרב אהבת חסד שישנו בנותן טעם שהיה עושה משפט וצדקה שלא יוכל לדון דמלך לא דן וכו' ע"כ דבריו. ולי ההדיוט אינן מחוורין כי וודאי זה חסידות גדול שהיה עושה ועמ"ש אני עני ביעיר אזן בחלק הכללים מערכת אלף אות קי"? ומשם באר"ה (וכעת איני במקום ספרים):